לפני 19 שנים. 19 בפברואר 2005 בשעה 3:03
מדהים איך שמילה אחת קטנה ממישהו יקר לליבך יכולה לרומם את מצב הרוח ולגרום לאדם ללכת כל היום עם חיוך מטופש מרוח על הפרצוף 😄 זאת הרגשה כ"כ כיפית ונעימה.
אבל כמו שהוא יכול לרומם הוא באותה הקלות יכול להוריד... למה יש לאנשים השפעה כ"כ חזקה עלי?? למה אני לא יכולה פשוט להעביר את הכל הלאה בלי להתעמק? למה זה לא מפסיק לכאוב?
הלכתי לרקוד היום, רציתי להיות רק אני והמוזיקה לשכוח מהצרות, לחגוג את סוף הלימודים, פשוט להנות!! אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי מהרהרת בך כל הערב... מקווה שתבוא, אבל לא באת והערב נהרס... ועכשיו...? אני סחוטה מעייפות אבל הראש כ"כ עסוק במחשבות והלב כ"כ כואב ומדמם שאני פשוט לא מצליחה למצוא את פיסת השקט בשביל לישון אז אני כותבת כאן, כי אני יודעת שלא תקרא את זה... ואולי זה מה שיעזור לי לישון...