מחשבות של ירח

וואו... עברה יותר משנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, אני לא יודעת מה הביא אותי לכתוב כאן דווקא עכשיו מכל הזמן שעבר... אולי העלאת זכרונות ומפגש עם אנשים או אולי סתם מצב רוח נוסטלגי לא ברור....

קראתי את הפוסטים הקודמים שלי וזה פשוט מדהים כמה עברתי מאז, כמה התבגרתי מאז, כמה החכמתי מאז... מי היה מאמין כמה תהפוכות אפשר לעבור בשנה אחת.

כמה מוזרה העובדה שלמרות שאני נמצאת במקום שהכרתי פעם כ"כ טוב הוא עדיין מרגיש זר, בדיוק כמו שהוא הרגיש לי כשעזבתי אותו, אז למה אני מוצאת את עצמי חוזרת לכאן כל פעם? אם לא פיזית אז במחשבות, בכמיהות...? אני חושבת שאני יודעת את התשובה ופשוט לא מוכנה להודות בה בפני עצמי במיוחד שהבחור שאני איתו הוא וניל לחלוטין, אבל הוא יודע עלי ועל הרצונות שלי וזה כבר טוב, אני תמיד האמנתי בכנות, רק חבל שהכנות הזו לא עוזרת לי ונשארת בגדר דיבורים ורצונות בלבד, אבל אני יכולה להבין אותו, הוא פוחד ממה שהוא לא מכיר ואני לא רוצה להיות זו שתכריח אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה, אפילו אם בשבילי הוא יהיה מוכן, אני יודעת שבתוך תוכו הוא לא רוצה וזה מה שחשוב, אח"כ הוא ינטור לי על כך ואני אוהבת אותו יותר מדי בשביל להכניס אותו לתוך מים עמוקים כשהוא לא יודע לשחות ואני לא בטוחה אם אני יכולה להיות גלגל ההצלה.

מוזר לי שאני לא יכולה להגיד אם התגעגעתי או לא, אם באמת חסר לי או לא, זה הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי שזה יהיה, הייתי בטוחה במשהו אחד רק בשביל לגלות שזה בכלל לא ככה... מצחיק איך תמיד כשתהיו הכי בטוחים במשהו דווקא הדבר הזה יתברר בתור הדבר שאתם הכי חסרי ביטחון לגביו וכלל לא בטוחים אם הוא הדבר הנכון.

מצחיק מה מצב רוח נוסטלגי קטן יכול לעשות 😄

לונה, עדיין מכורה לחיבוקים ולפוך בקיץ :)