סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות של ירח

לפעמים, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בשביל מישהו אחר, הוא פשוט להיות שם, לחבק ולשתוק...
לפני 19 שנים. 9 במאי 2005 בשעה 19:11

אני צועקת, אני צורחת, החדר מלא אנשים אבל אף אחד לא שומע....
אני בוכה בהיסטריה, אבל אף אחד לא רואה...
אני יושבת בפינת החדר מכורבלת בתנוחת עובר, הפנים מאובנות, אבל כולם בוחרים לראות את החיוך

אתה שואל אם אני בסדר ואני אומרת "כן כמובן" למה אתה לא מבין שכ"כ קשה לי להגיד לא! אני כואבת! רע לי אני צריכה לפרוק

וכשאני מנסה ורוצה, אין שום אוזן בנמצא...

זהו, התפוצצתי, אבל יעבור לי... כמו תמיד אני אשרוד....

דנדיליון​(שולטת) - לוניצ'קה, העולם יחבק אותך אם רק תתני לו.
שיעור מספר אחד - לבקש חיבוק כשצריך.
נשיקות ילדה יפה.
לפני 19 שנים
Dark Artist​(שולט) - אני איתך יקירתי
אני מבין וכואב איתך
לפני 19 שנים
פומיקי - וחיבוק גם ממני, מקסימונת
יש כאבים שאפשר לכאוב לבד, אבל לא חייבים...
איתך.
לפני 19 שנים
Yosefus​(שולט) - צריחות שצרחתי נואשת כואבת
בשעות מצוקה ואבדן
הפכו למחרוזת שירים מלבבת
לספר שירי הלבן
רחל (המשוררת, לא אימנו)
לפני 19 שנים
מאחורי החיוך​(שולט) - לונה יקרה,

מי שבוחר לראות את החיוך לא יודע שרע, או לא יודע איך להגיב כשרע, או שהוא לא האיש הנכון להעזר בו.

אם האוזן בנמצא שומעת רק שהכל בסדר ומסננת את השאר אל תגידי שהכל בסדר. אם זה יעזור הרווחת, ואם לא, עצתי - חפשי לך אוזן מתאימה יותר. לפעמים טוב לדבר מאשר לרמוז.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י