מחשבות של ירח

שום דבר לא מסתדר
הכל מתחרבש
אין שום נקודת אור להיאחז בה
אפילו לרקוד אני כבר לא מסוגלת, איבדתי את היכולת להתמזג עם המוזיקה וזה מפחיד אותי, פתאום אני רואה את כולם והם נועצים בי, בוחנים אותי, שופטים אותי מצד אחד אבל מתעלמים ממני לגמרי מצד שני...

איך בורחים מעצמי? אני יודעת איך אבל כבר יותר משנתיים שאין לי את זה, וזה קשה לי ואני לא יכולה להחזיר את זה, לא בזמן הקרוב לפחות אז המוזיקה היוותה תחליף, אבל זה לא עובד יותר, לא רוצה להיות מודעת כ"כ, לא רוצה להסתיר שרע, לא רוצה להגיד שרע כי אז "תפסיקי לקטר" "את דיכאונית, כל הזמן רע לך" וזה בכלל לא נכון!
אנשים כ"כ התרגלו שאני סותמת את הפה ומקשיבה להם שעד שאני אומרת משהו זה פתאום מרגיש להם לא טבעי...
אני רוצה אותך בחזרה, אני מתגעגעת אלייך, למרות שזה לא מגיע לך, פגעת בי יותר מכל אדם אחר, אתה עשית לי יותר רע מאשר טוב.
לא יכולה יותר, כואב לי, לא רוצה לעבוד, לא רוצה לצאת, לא רוצה לשכוח, לא רוצה להיות חזקה, נמאס!!

לא רוצה להרגיש...