מחשבות ורגעי מנוחה.

הזמן רץ, הזמן ממשיך.. אומנם לא הייתי פה לאחרונה אך שוב הקול המוכר הזה בראש, 

הקול בראש הזה שקורא לחזור לבדסמ, לחזור לעולם של כניעה ושליטה. עולם של אינטימיות והיכרות מעמיקה. 

אין מה להגיד עולם מדהים ומעשיר, 

כיף לחזור! 

הבלוג מזמן נשכח.  העולם רץ קדימה, כל יום לעבודה. כל יום אותה רוטינה .. לקום בבוקר... לצחצח שיניים .. להכין כוס קפה לדרך ולנסוע לעבודה.

גם שם הכל אותו דבר.  מניח את המחשב על השולחן,מכין קפה במטבחון..מפעיל מוזיקה ומתחיל לעבוד. 

מתי יהיה שניה לנשום? שניה להסתכל על החיים? שניה לשבת על איזה מצוק או תצפית יפה עם קפה ולראות את השקיעה? 

מתי יהיה שניה פשוט לא לעשות כלום...  

הרבה זמן שלא הייתי פה... מזמן הייתה לי חוויה קשה ממישהי פה שהרחיקה אותי  אלפי ק"מ מפה..

אבל אז חשבתי ... אני אוהב את העולם הזה והוא חשוב לי.. למה לתת למישהי אחת להרוס לי אותו. 

אז חזרתי. שיהיה לכולנו שנה נפלאה ושבת שלום