|
|
|
לא מזמן נוכחתי לדעת שבעת אימון כושר אינטנסיבי אנחנו למעשה פוצעים את השריר, פציעה זאת גורמת לרקמת השריר שלנו להיבנות בכך שהיא מתפצלת למעשה לשתיים וכך נבנית רקמת שריר כפולה, מה שבונה את השריר.
אחרי ההארה הזאת לא יכולתי שלא לעשות את ההקשה לעולם המנטלי, ופתאום הכל התחבר לי בצורה מושלמת.
עצם הכאב (או הפציעה) המנטלי הוא זה שמחזק אותנו וגורם לנו לחוש רבדים אחרים של עוצמות ורגש, מה שהופך אותנו ליותר חזקים מנטלית.
סאדיזם מנטלי לאשורו.
לאחרונה רבות דובר בנושא בכלובינו הקט ורציתי גם להוסיף את זוית הראויה שלי ולחלוק מאיפה אני נגש לנושא ולמה בעצם יש לי מספר נשלטות.
אתחיל דווקה ממה זה לא. זה לא בא אצלי מצורך לכיבוש או לזיין כל הזמן נשלטות חדשות. יש לי מספר נשלטות קבועות (מערכות יחסים ארוכות ולא מזדמנות) כך שממש זה לא עניין של לכבוש אלה משהו הרבה יותר עמוק.
זה גם לא בא ממקום של אגו. לא אשקר. לכל אחד כייף להיות מחוזר אבל אני לא חושב שבשביל זה צריך מספר נשלטות. בשביל זה אתה יכול להיות סתם פלרטטן.
זה בא אצלי ממקום שונה לגמרי. מקום מנטלי עמוק של לא לתת לאף אחד (להן ולי) לחוש בטוח במסגרת. כי אצלי לפחות ברגע שקשר הופך למובן מאליו הוא מתמוסס לכן אני תמיד דואג שאף אחת לא תרגיש שהיא יושבת בטוח על המשבצת שלה תמיד יש תנועה דברים תמיד קורים. כל הנשלטות שלי יודעות שבכל נקודה בזמן הן צריכות לצפות לבלתי צפוי.
עם זאת אני משחק הוגן. הכל הדדי מה שאני דורש מהן אני דורש גם מעצמי. אני גם נותן להן להיות עם אחרים ולשרוף לי את הלב. כך גם אני לא מרגיש שהן מובנות מאליהן.
אני יודע שזה לא בדיוק כמו שזה נראה מבחוץ. הרבה חושבים שאני איזה שיח סעודי או גואל רצון. בפועל הדברים קצת שונים. יש לי מספר נשלטות כי זה פשוט גורם לי ולהן יותר להרגיש. גם אם זה כואב לפעמים ושורף את הלב והנשמה בסופו של דבר אילו החוויות והתחושות הכי עוצמתיות שהרגשתי יותר מכל זיון, אורגיה, סשן או כל דבר אחר.
לאחרונה צצה לה תופעה מדאיגה בכלוב שנשלטות מקלרות עצמן לשולטים ללא רשות ובאופן חד צדדי. אני קורא לתופעה ריבוי נשלטות לא מאושרות.
גם אני נפלתי קורבן לתופעה שלא לומר הונאה או גניבת דעת הזאת.
אני רוצה לנצל במה זאת כדי לפנות לציבור קוראי הבלוג שלי בבקשה שלא לשתף פעולה עם התופעה הפסולה.
אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה שלא לעשות לייקים , לא להגיב בתגובות , אפילו לא להכנס לבלוג ולהגדיל את מספר הצפיות והכי חשוב לא להתחרמן מהתמונות או חלילה לאונן עליהן.
תבינו ברגע שאתם משתפים פעולה עם התופעה אתם שותפים לפשע לכל דבר ועניין ופוגעים בכל ציבור השולטים מרובי הנשלטות שלא עשו דבר רע לאף אחד. זיכרו שבסופו של דבר מאחורי כל הסיפור עומד שולט אחד (רק) עם שתי ביצים ואלוהים יודע כמה נשלטות.
אשמח אם תוכלו לשתף את הפוסט הזה עם אחרים ולהפיץ את הבשורה כדי שאחרים גם לא יפלו בפח. וזיכרו , כל המציל נפש אחת של שולט מרובה נשלטות כאילו אציל עולם ומלאו.
אני רואה כבר אילו סרטים הולכים להיות בעקבות העיצוב החדש של הלייקים שגורם בקלות לאנשים ללחוץ על הלייק במקום לצפות ברשימת הלייקים של הפוסטים.
(ולכל החכמים שיגידו שאפשר לבטל את הלייק אומר שאי אפשר לבטל את המייל שנשלח לכותב הבלוג כך שלייק ששוחרר לא יוחזר;-)
ויש מצבים שזה יכול להיות ממש (ממש) לא נעים. ממש דיני נפשות (יש מצב שקצת הגזמתי)
כלובי - על מצפונך!
ואולי זאת בכלל קונספירציה כלובית ליצור פה (קצת) יותר עניין ?
נ.ב. הוספת היכולת של לייקים לתגובות ממש במקום.
רבות סופר ונחפר בנושא האפטרקר וללא ספק יש לו מקום של כבוד במנעד הבדסמי. אבל מעט אם בכלל סופר על בן דודו מדרגה שניה, האפטר-סשן.
אפטר-סשן זהי פעילות ההמשך אחרי הסשן אשר משמרת את תחושת הסשן ואף יכולה להעצים אותה. אני נוהג לתת משימות כתיבה שצריכות להתבצע כמה שיותר בסמוך לסשן כל עוד הכל טרי בראש. כמו כן אני נוהג לכתוב גם בעצמי.
אני חושב שיש בזה משהו מקסים, בכתיבה שאחרי, אני מוצא את עצמי לא אחת , חווה את הסשן בשני תוך כדי הכתיבה/קריאה והפעם מזוית אחרת אך לא פחות מסעירה.
לגבי הכתיבה האפטר-סשן, זה מדהים לקרוא את הדברים בפרספקטיבה של זמן , למשל אחרי כמה חודשים או שנים. זאת חוויה שונה לגמרי.
מימד נוסף של האפטר-סשן הוא התבוננות וניתוח התמונות ו/או סרטונים מהסשן. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יודע שאני נוהג לתעד את הסשנים שלי. בדרך כלל כשהסשן עוצמתי ומורכב מהרבה אלמנטים שונים חלקם נראים כלא היו ואילו שאנחנו כן זוכרים במעורפל נראים רחוקים ולא מציאותיים. כבר יצא לי לשמוע לא אחת משפטים בסגנון של "אני ממש לא זוכרת את הקטע הזה בסשן ...". צפייה בתמונות וסרטונים מחזירה אותנו לסשן ביג טיים וממש גורמת לנו לחוש אותו מחדש (לפעמים גם ממש פיזית).
בקיצור, סשן לא חייב להגמר אחרי החיבוק והנשיקה כשנפרדים אפשר (וצריך) לעשות את האפטר-סשן.
היא קיבלה כתובת שהיא צריכה להתיצב בה בשעה הנקובה.
כל מה שהיא יודעת זה שהיא צריכה להכנס עם כיסוי עיניים ושמחכים לה שם שלושה.
את השאר היא (ואתם) תצטרכו לדמיין ...
לא מזמן היה לי יומולדת ...
היא הפתיעה אותי בעוגה (פעם ראשונה שאני רואה את דום ארוס כתוב כך על עוגה)
וגם הכינה לי הפתעה ולא שחכה לארוז אותה בצורה מקורית ,
וכמובן שזאת היתה רק ההתחלה ...
