רבות סופר ונחפר בנושא האפטרקר וללא ספק יש לו מקום של כבוד במנעד הבדסמי. אבל מעט אם בכלל סופר על בן דודו מדרגה שניה, האפטר-סשן.
אפטר-סשן זהי פעילות ההמשך אחרי הסשן אשר משמרת את תחושת הסשן ואף יכולה להעצים אותה. אני נוהג לתת משימות כתיבה שצריכות להתבצע כמה שיותר בסמוך לסשן כל עוד הכל טרי בראש. כמו כן אני נוהג לכתוב גם בעצמי.
אני חושב שיש בזה משהו מקסים, בכתיבה שאחרי, אני מוצא את עצמי לא אחת , חווה את הסשן בשני תוך כדי הכתיבה/קריאה והפעם מזוית אחרת אך לא פחות מסעירה.
לגבי הכתיבה האפטר-סשן, זה מדהים לקרוא את הדברים בפרספקטיבה של זמן , למשל אחרי כמה חודשים או שנים. זאת חוויה שונה לגמרי.
מימד נוסף של האפטר-סשן הוא התבוננות וניתוח התמונות ו/או סרטונים מהסשן. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יודע שאני נוהג לתעד את הסשנים שלי. בדרך כלל כשהסשן עוצמתי ומורכב מהרבה אלמנטים שונים חלקם נראים כלא היו ואילו שאנחנו כן זוכרים במעורפל נראים רחוקים ולא מציאותיים. כבר יצא לי לשמוע לא אחת משפטים בסגנון של "אני ממש לא זוכרת את הקטע הזה בסשן ...". צפייה בתמונות וסרטונים מחזירה אותנו לסשן ביג טיים וממש גורמת לנו לחוש אותו מחדש (לפעמים גם ממש פיזית).
בקיצור, סשן לא חייב להגמר אחרי החיבוק והנשיקה כשנפרדים אפשר (וצריך) לעשות את האפטר-סשן.