דום ארוס, שולט באהבה - הרמוניה הרמונית

יצא לי לא מעט לכתוב בבלוג על השפלות ועל כמה שזה מדליק אותי.

כאשר אני מרגיש, יש לי צורך עז להשפיל בצורה קיצונית. משהו במוח הדפוק שלי נהנה מזה. זה מרגיש לי הכי עמוק מנטלית וככל שזה יותר קיצוני כך אני מרגיש שאני יותר אוהב.
יצא לי לא אחת לזיין אחרת אל מול עיינה הדומעות של נשלטת שלי שלפעמים הייתה קשורה (ואף מושתנת ...)
זה קיים אצלי ביג טיים. וחלק משמעותי מהצד הסדיסטי המנטלי שבי.
מה שכן אני לא מסוגל לעשות את זה למישהי שהיא לא נשלטת שלי ואין לי רגשות כלפיה. לדוגמא אם אנחנו מצרפים מישהי או שהיא מביאה חברה שלה. לא אוכל להשפיל את המצטרפת . אני חייב להרגיש רגש כדי לרצות להכאיב מנטלית לצד השני. לך תבין ראש דפוק של סדיסט מנטלי.

גם לגבי משימות משפילות אחרות שאני נותן כמו ללכת לשירותים ולהשתין (בלי להוריד את התחתונים) או לצחצח שיניים שבעה ימים (עם שתן במקום משחת שיניים) או לנסוע במונית (ולמצוץ לנהג וזר, שמן והמכוער) ועוד רבות וטובות אחרות חייבות להנתן ממקום עמוק של רגש. ההשפלות לא מגרות אותי כשהן עומדות בפני עצמן. ההפך זה נראה לי דפוק לגמרי. הן מגרות אותי רק שזה מגיע עם חיבור עמוק והמון רגש.

אל מה שאני ממש לא מתחבר זאת אחותה החורגת של ההשפלה הגלויה - השפלה סמויה.

בחיים לא השפיל השפלה סמויה. בחיים לא אתן יד להשפלה סמויה.
ואם אתם שואלים אתכם למה בדיוק אני מתכוון ההשפלה סמוייה, אז הנה מספר דוגמאות:
1. לא לענות או אפילו לא לקורא מיילים שנתת לה כמשימה. כן, יצא לי כבר לשמוע על שולטים שיכולים לתת לנשלטת שלהם משימה לכתוב להם דיווח על כל דבר שהיא עושה במהלך היום והם אפילו לא טורחים לקרוא את אותם מיילים או הודעות. אם שולט נותן לנשלטת שלו משימות הוא צריך לכבד את עצמו ואותה ולהתיחס אליהם.
2. לפגוע בנשלטת בנקודות שבאמת רגישות לה כגון, מצב אקונומי, משקל, גובה, גיל וכו. למשל לצחוק (או להיות ציני סרקסטי) על משקל גופה או מצבה הכלכלי של נשלטת מתוך נקודת הנחה שזאת נקודה רגישה אצלה.
3. שיתוף תמונות ללא רשות. לצערי יצא לי לשמוע לא אחת על שולטים שמשתפים תמונות אנטימיות שנשלטות שלכו להם מבלי רשות ומאחרי גבם.
4. שמצרפים מישהי ולא נותנים לנשלטת שלך את המקום שלה. ואני לא מדבר על הצורך להשפיל אותה בצורה גלויה וקיצונית. אלה על מעבר לזה. למשל להתחיל בקשר עם אותה מצטרפת מאחורי גבה של הנשלטת שלך. או כל מני דברים אחרים הסגנון.

בקיצור, כסדיסט מנטלי אני מאוד בעד השפלות גלויות וקיצוניות במקום שאני מרגיש שיש את החיבור הרגשי הנכון ומאוד נגד השפלה סמוייה מכל סוג שהוא

נ.ב. חייב לפרגן לפוסט שקראתי פה לאחרונה על השפלה שממש (אבל ממש) אהבתי. 

צבוע זאת חיה מגעילה שאוכלת שאריות של אוכל של טורפים אחרים  ... די מזכיר לי כמה שולטים פה ...

בדרך כלל נשלטות חדשות בעולמינו האפל חוששת מכל העניין של הכאב (כי זה ממש כואב;-)
לכן אני נוהג לאמץ את שיטת סרגל הכאב שממש לא אני הפיתחתי (לקוח מעולם הרפואה).

אז איך זה עובד?
במפגש הראשון אשר כמנהג ארצינו הקדושה נקרא "הסשן הראשון" אני עושה סידרה של בדיקות כאב. וזה הלך כך, מתחילים בבדיקות סף הכאב העכוזי. לצורך העניין הנשלטת צריכה להשיל את תחתוניה ומכנסיה עד הברכיים ולהתכופף לצורת ריש תוך שהיא מבליטה את ישבנה. השולט (להלן הבודק) צריך להתחיל ולתת לה ספנקיות (ספנקים עדינים) בעוצמה הולכת והתגברת. אחרי כל לטמה בתחת הנשלטת צריכה לתת ציון מאחד עד עשר המעיד על עוצמת הכאב. מומלץ בחום להפסיק בעשר שאם לא כן נרשמת תופאות לוואי כגון בריכה בזעקות חמס (כאשר המכנסיים עדיין למטה) אף נטישה לבלי שוב של אותו בודק או את עולם השליטה בכלל.

באופן דומה מומלץ לבצע את בדיקת סרגל הכאב על מילול פיטמות , נשיקות השוט , סטירות ועוד.

מה שכן, אם עושים את זה עם הכנה מנטלית נכונה זה יכול מאוד לעזור ולהוריד את הלחץ מהסשן הראשון של אותה נשלטת ואף לגרום לתופעות רצויות כגון חרמנות קלה עד שטפונות קשים בין רגליה.

בקיצור, מומלץ בחום לכאילו שעושות את צעדיהם הראשונים בעולם האפל

יש דברים שאפשר לעשות רק עם נשלטת.

ויש דברים שאפשר רק עם שולטת.

ותודה לאלוהים שברא לנו את המתחלפות על מה שאי אפשר לעשות עם זו או עם זו.

"איך אתה יודע שנשלטות שלך באמת עושות את כל מה שאתה אומר להן?"

יצא לי לא מעט להשאל שאלות בסגנון הזה. בעיקר על ידי חדשות שזה עתה צועדות את צעדיהם הראשונים בעולם השליטה. 

מודה שגם אני , שהייתי חדש בעולמינו האפל שאלתי את עצמי לא אחת את השאלה האם נשלטות באמת עושות את המשימות שלהן.

למשל נגיד שאני נותן לה עונש לא לשתות קפה או אוסר על אוננת האם שהיא לבד עם עצמה ואף אחד לא רואה היא באמת תהיה נאמנה לאדונה ותתמיד לבצע את דרישותיו?

ברבות השנים מצאתי את התשובה. הבנתי שנשלטת אמיתית צריכה את העונשים , איסורים ומשימות בעיקר (וקודם כל) לעצמה. הרבה לפני שהיא צריכה את זה כדי לעשות (לשרת / לרצות) כמצוות אדונה.

לנשלטת אמיתית אשר נמצאת בעולם השליטה באמת ובתמים מתוך רצון אמיתי להיות שם ולא כי היא סתם מחפשת סקס אגרסיבי יש את הצורך המנטלי העמוק הזה שמישהו יתחום לה גבולות. יאסור עליה לעשות דברים. ימנע ממנה . ירעיב אותה.

כל אילו גורמים לה לחוש עטופה ומוגנת. הם ממלאים פן מאוד חשוב בחייה. היא רואה בזה יחס שיש בו הרבה יותר עוצמות ממילות אהבה אצל ונילים. ככל שהעונש/איסור/משימה יותר קיצוני / עצמתי כך היא מרגישה נעטפת יותר ומהמקום הזה מקנן בה הצורך לבצע , להתמיד ולעשות את הדברים. 

קודם כל עבור עצמה ורק אחר כך עבור אדונה.

האם יכול להיות שולט שהוא שמאלני קיצוני בדיאותיו הפוליטיות ? אחד שממש מתנגד לאלימות? יצא לכם להכיר כאילו?

אני יכול לומר על עצמי שאני נגד אלימות מכל סוג שהיא (כן כן. כמה שזה נשמע מוזר. אני באמת לא חושב שבדסם זה אלימות) אבל אני לא שמאלני קיצוני בדיאותי הפוליטיות. אני משהו באיזור המרכז (כמו הרוב) ... מסקרן לדעת אם יש שולטים שמאלנים קיצוניים. 

יצא לי לראות נשלטות שבאות מהצד הזה של המפה הפוליטית אבל לא שולטים.

זה מסקרן כי בכל זאת בשליטה יש משהו כוחני ומעניין אותי לדעת אם זה יכול ללכת יחד עם דעות פוליטיות פציפיסטיות ואני ממש לא בא ממקום שיפוטי. נטו סקרנות 

ההחלטה אם להישאר או ללכת 

כל הנשלטות שלי יודעות שאני חובב משחקים ידוע. אוהב מאוד לשלב בין הפיזי למנטלי.
לא יודע למה אבל זה מה שמעמיד לי את הזין. כל אחד הדפיקות שלו.

אחד המשחקים האהובים עלי הוא משחק "הספירות".

משחק מאוד פשוט. כל מה שצריך לעשות זה לספר מאחד עד עשר בקצב של שניה רווח בין מספר למספר.

מי שמצליחה לסיים את הספירה כמו שצריך מקבלת פרס ומי שלא עונש.

אני מתחיל בדרך כלל את המשחק עם מילול פיטמות בעוצמת כאב הולכת ומתגברת. מי שרגישה בפיטמות מתחילה להתעוות ולהשמיע קולות משכונות הפחים ונענשת ישר על ההתחלה.

אחר כך אני ממשיך את הספירה שאני מטפטף שעווה , או מצליף עם השוט.רק המאזוכיסטיות שורדות גם את השלב הזה בלי עונש.

יש גם את הספירה הלא פשוטה שאני משתין לה על הפנים... 

אבל בדרך כלל כולן נשברות בשלב אני מכניס שתי אצבעות לכוס או צובת את הדגדגן ...

מי היה יכול לחשוב שספירה פשוטה עד עשר יכולה להיות כל כך מגרה.

כמה פעמים ספרת עד עשר ? (ושום דבר לא קרה...:)

היינו יחד לא מעט זמן.

אהבתי אותה בכל ליבי אהבת אמת
וגם היא אהבה אותי אני בטוח
היו ימים שנהנתי לשלוט בה
והיו ימים שהיא אכאיבה לי בטירוף

הגעתי למסקנה שמיצינו את יחסיינו והגיע הזמן להפרד.
פרידה היא לא דבר קל.
פרידה מביאה עימה המון געגועים וצביטות הלב
במיוחד שמאוד אוהבים.
אבל לפעמים זה הדבר הכי נכון לעשות.

אז שלום לך מתוקה שלי. מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם ואני בטוח שמי שיזכה בך יהיה למאושר למרות שברור לי שגם לו תכאיבי. כי זאת הדרך שלך לאהוב ואת לא באמת מכירה דרך אחרת.

אולי אני נפרד ממך היום אבל יודע שתמיד תשארי חלק ממני. ומי יודע אולי עוד נשוב להיות ביחד כי אני לא בטוח שבאמת אוכל להסתדר בלעדיך.

שלום לך הקינאה. את כבר חסרה לי.