כל הנשלטות שלי יודעות שאני חובב משחקים ידוע. אוהב מאוד לשלב בין הפיזי למנטלי.
לא יודע למה אבל זה מה שמעמיד לי את הזין. כל אחד הדפיקות שלו.
אחד המשחקים האהובים עלי הוא משחק "הספירות".
משחק מאוד פשוט. כל מה שצריך לעשות זה לספר מאחד עד עשר בקצב של שניה רווח בין מספר למספר.
מי שמצליחה לסיים את הספירה כמו שצריך מקבלת פרס ומי שלא עונש.
אני מתחיל בדרך כלל את המשחק עם מילול פיטמות בעוצמת כאב הולכת ומתגברת. מי שרגישה בפיטמות מתחילה להתעוות ולהשמיע קולות משכונות הפחים ונענשת ישר על ההתחלה.
אחר כך אני ממשיך את הספירה שאני מטפטף שעווה , או מצליף עם השוט.רק המאזוכיסטיות שורדות גם את השלב הזה בלי עונש.
יש גם את הספירה הלא פשוטה שאני משתין לה על הפנים...
אבל בדרך כלל כולן נשברות בשלב אני מכניס שתי אצבעות לכוס או צובת את הדגדגן ...
מי היה יכול לחשוב שספירה פשוטה עד עשר יכולה להיות כל כך מגרה.
כמה פעמים ספרת עד עשר ? (ושום דבר לא קרה...:)
