לפני 3 שנים. 29 בספטמבר 2020 בשעה 19:32
כשיידייך לופתות את צווארי כקולר,
זה חלום שמתגשם והרוח מאושר.
כשאחיזתך מתהדקת עד כדי חוסר נשימה,
אני מרותקת ולבי מחסיר פעימה.
את פראית ופרועה,
בלתי מרוסנת וילדה רעה.
את אלימה ושובבה,
וזו דרכך להביע אהבה.
כבלת אותי אלייך גם בלי אזיקים,
אני קשורה אלייך ללא חבלים,
אני השועלה הקטנה שאין לה לאן וגם לא רוצה לברוח,
ואת הציידת, שהשכלת לתפוס אותי עם הלב ועם המוח.
מלכתי, שליטתי, דומינה, הו רק תני לי אותך, לספק ולרצות,
לסגוד, להעריץ ולאהוב עד תום ועד כלות.
(מקורי שלי)