אני נכנסת לאתר כמעט כל יום....
סוג של התמכרות)
בעיקר לקרא בלוגים של אנשים שונים..
יש לי כבר כמה שמאד חביבים עלי (בלוגרים) ושאני רואה את כתיבתם אני עטה לקרא...(ומגיבה)
מכיוון שכנות ואמיתות נוגעת בי כי כך מאמינה שצריך להיות , מן הסתם את הבלוגים שכתובים מהבטן
אני אוהבת יותר, אני מתחברת יותר, אני מתרגשת יותר, ואז מצטייר הבלוגר בעיני כאדם עם רגש עצום
בכל זאת לכתוב לאומה" זה אומץ בלתי נדלה.
ולא משנה איך אתה מכנה את עצמך.. שולט, נשלט,מלכה, ומה לא.
הרי בסופו של יום כולנו אנשים שנמצאים במסע אחר שהמקום פה מכיל אותנו וכל אחד בדרכו שלו.
אני נשאבת למילים של אותו כותב או כותבת מנסה להבין כל אות, להפנים, להכיל.
ונכון שאני לא מכירה את רובכם בקטע החברי של שיחה או קפה ביחד אבל מה זה משנה....
בעיני אתה או את מצטיירים כאנשים!!! עם מחשבה, רגש, (המילה האהובה עלי) חמלה, ציניות.
פוגשת אתכם באמצע הדרך, ולכל אחד יש את השליחות" שלו או שלה...לאני שלי, לאמת שלי!
זה נוטע בי תבונה של הכרת האחר!
ולכן שאת או אתה כותב על עצב מסויים אני מתעצבת בשבילך, שאתה או את כותב/ת על שמחה מסויימת
אני שמחה עבורך..שאתה נחשף/ת אני מנסה לחבק...
אז תגידו לי אתם אם זו לא חברות אז מה היא חברות??
חברות שחשובה לי, שמפרה אותי מבלי שאתם אפילו יודעים על החברות הסמויה" שלי.
אז תודה חברים שאתם מפרים אותי כאדם טוב יותר! (מבלי שתדעו אז הנה גיליתי)
נכתב בעקבות בלוג שכתבה אחת החברות וזה בהחלט מוקדש לך!