הפחד..
מגיח לנו בחיים מכל מיני פינות..
אבל הפחד הכי מתהדר לו דקה לפני גיל הארבעים..
הוא מגיע בהדרו ואומר אני כאן" כעין שולט מלידה!
משתק אותנו עם ההחלטות של אמצע החיים, מזכיר לנו שאסור כך, ואסור אחרת, ואם וכאשר,
חונה" בתת מודע באופן אובסיסיבי , חסר רגשות, קר ומנוכר.....
בהחלטה הכי גדולה של חיי (להתגרש) הוא הופיע, נתן בי את מרותו, צלף" בי ללא רחמים
הדיר שינה מעיני, ואני שולטת מלידה, דומיננטית בהוויה, איך אתן למפלצת הזו להסתלק לי מחיי
בתחילה נכנעתי לו , התמסרתי לו, ואז החלטתי להתעמת מולו, בוא נהיה חברים אמרתי לו"
אל תיעלם מחיי " תצעד איתי יד ביד" תחזק אותי"וכמו קסם מופלא הוא הקשיב לי התרכך לו
וצעד יחד איתי, וברגע שזה קרה ההחלטה היתה שרירותית שום דבר לא עצר בי!!
פתאום הרגשתי חזקה יותר, חכמה יותר,אשה יותר!!
לקחתי את המושכות שהפחד יושב לצידי לא מש ממני ולמרבה הפלא אפילו מעודד אותי
כמו ריצת מרתון מטורפת שכל מה שבראש מעייני זה להגיע לסוף המירוץ זו שחוצה את קו הסיום ומתערטלת
בסרט הזה שנכרך סביב גופי!
כן לפחד זה מותר אבל ממקום שהוא החבר הכי טוב שלנו, שיודע ויכול להביא אותנו למקומות טובים יותר עם עצמינו
שלא פוגם באושר הפנימי שלנו, שלהיפך אפילו מביא את האושר הפנימי לגג העולם!
ואני כלביאה אמיתית ששומרת על גוריה) לא אתן לאיש לפגום באושר הפנימי שלי וגם לא לפחד
שמסתבר לבסוף היה החבר הכי טוב שלי....
מוקדש לך!