השמחת חיים שלי הוא האושר הכי גדול (אחרי בנותי)
הוא מלווה אותי לדעתי מיום שהגחתי לעולם (נולדתי עם חיוך כך מספרים)
כולם מתארים אותי תמיד כ( י )החייכנית והשמחה...
השמחת חיים הוא מכיר אותי' הכי טוב מכולם , הוא מביא אותי לגג העולם
בלעדיו אני אבודה! הוא (שמחת חיים) מגן עלי, מנחם אותי,מחבק אותי בכל מובן
לדעתי הוא הBIG BROTHER של הרגש .. שניהם יחד שהם לא ביחד יכולים להביא אותי
לאדם חי מת! כי אני כל כך שקופה שהם לא שם וכולם יודעים ש (י) עצובה כי זה ניכר בכל תו בי.
ולכן אני תמיד אבל תמיד שומרת על יחסי קירבה הכי אמיתיים שלי איתם נותנת בהם אמון מלא
נותנת את חיי בהם! עד כמה הם חשובים לי!
וזה מגיע מהדברים הקטנים(אלוהים נמצא בפרטים הקטנים) מלשמע שיר מדליק באוטו שמרים אותי לאוורסט
ומחייך אותי, או מאדם שמצחיק אותי, או מסביבה שיש בה אנרגיות טובות!
הבנתי במשך השנים בפרט שהרצתי את חיי מול עיני כתמיד ילדה שמחה, כמלכת הכיתה במובן הטוב שבזה
ובזה שמשכתי קירבת אנשים אלי!
הבנתי בעצם כמה הרגש ושמחת החיים מגוננים עלי, שומרים עלי מכל משמר , ושנפלתי הם תמיד היו הראשונים שם להרים אותי!!
העבירו איתי את התקופות הקשות, (בחיוך) לימדו אותי חוסן שבא ממקום טוב (ללא טינה ללא כעס)
לימדו אותי את הכח" הזה שכל בעיה שנקראה בדרך, נעלמה כלא היתה ..(כי היה בי הכח להתמודד)
ואולי זו אנרגיה טובה שלא נגמרת, ואולי זה מולד ,ואולי זו ברכה, אבל מה שאני כן יודעת שאנני יכולה בלעדי שניהם!!
לירוני- נכתב עבורך ובשבילך בעקבות הפוסט המרגש שכתבת ואם העליתי אפילו רק חיוך קטנטן, פיצי שכזה
הרי כאילו הצלתי עולם שלם!!
לעולם אבל לעולם אל תאבד את מה שקיבלת כמתנה!!!!
שבת מחייכת
