הוא ליקק, וטרף, ומצץ, וינק את הלבה שיצאה מתוכי...גופי מבעבע.
כאילו עשה הנשמה מפה לליבו (דגדגן)...
מתפתלת, גונחת, רוקדת על פיו.
מנסה להרגיש את נשמתו ומה מתחולל בו ברגעים אלו..
לאיזה גלקסיה אחרת אני מסוגלת להביאו ועד לאיזה גבהים..
הוא לא בוחל בדבר, כעבד נרצע לדבר האלוהי הזה שנקרא גוף האישה!
הוא מכור, אני יודעת בוודאות!
מחליטה להכתירו, מחליטה לערוך את הפולחן השיממי הזה, האינטימי הזה!
בוחרת בו!
אני עומדת זקופה , כן כן עם הבגד גוף השחור ונעלי עקב...
הוא כורע, כורע את נשמתו, מתחנן בתחינה קורעת (כעין תפילת קול נדרי..תפילה מדהימה בעיני ושוב לא דתיה)
ברגעים אלו הוא כבר רועד, רועד מהתרגשות,מהוויה, משלמות!
הוא יודע שבחרתי בו!.......
אני מכתירה ללא עדים ורק עם ניצב אחד מובחר!
הוא מצליח להעביר בי את הרעד, את התשוקה, את האנרגיה , את ההילה
ושוב מתפתלת כנחש שפיתה את חוה , שוכחת מהעולם מתרכזת רק בו!
הריגוש האין סופי הזה, המעמד הזה שאין אותו אפילו בבתי מלוכה!
מרגישה שאני רוצה אותו עד אין סוף, לינוק את נשמתו,לטעום אותו, להריח את הריח הזה שיש אותו רק במעמד שכזה.
ויונקת את כולו שלא היה מבייש שום נשלטת בהדרה (ולא אני בהחלט לא נשלטת)
ואז מגיע הר געש הזה כאילו שחיכה עשרות שנים להתפרץ, ברגע הנכון, ביקום הנכון!
וזו שאגה שאין שניה לה שאגה של נפש וגוף יחדיו, שרק אני מסוגלת להבין!
וכן זו פנטזיה שלי! לנשלט הנכון! לרגש הנכון! להר געש הזה שעדיין מחכה להתפרץ....
ואולי הפוסט הראשון היה מקרטע..אבל הפוסט הזה בהחלט מוצלח בעיני מהשראה שידועה רק לי!
יום נפלא וזקוף לכולם!!