כמיהה של שליטה!

כל פעם שאני כותבת, משהו ממני נפרץ, המח והרגש עושים זאת בשלמות מוחלטת

אני רק מקלידה, המילים נכתבות , אני אפילו לא קוראת עד אחרי השיגור,

הגוף מבעבע מכל אות, מכל תובנה של רגש, אני עירומה מול העולם ממש כך,

 מנסה לבטא את התוכן שבי, ומי שאני בכל פרמטר

משוחררת כמו חיה שיצאה לחופשי,אוהבת לכתוב על כל פרט בי,

נפש שיודעת ומבינה כל כך שמחכה להתפרץ, מחכה לחיבוק הזה

ואין מותר ואין אסור, משהו פנימי לא מוסבר, והאורגזמה" שמתלווה בסוף כתיבת הפוסט

התפוצצות של דעת, גניחה של מילים שלא נגמרות.

איזה כייף של תחושה, שמתחילה ומסיימת לי את היום, עם זה אני יוצאת לעולם

מתנהלת בעבודה כאילו הסנפתי ,אבל כן ,הסנפתי, ולא חומר סם כזה או אחר

אלא את מילותי הסנפתי , את הנפש שבי הסנפתי, לעומק הכי לעומק....

וזו הרגשה אלוהית!!

יום טוב של חמישי לכל מי שזקוק וצריך חיבוק!!