הצטרפתי לחוג המנויים...
זו היתה הפתעה מאחד החברים פה שאין לי מושג מיהו..
יש משהו מפתיע במתנות קטנות, משהו לא צפוי,
משהו מסתורי, של איש עם נתינה, משהו חבוי...
המסתוריות הזו, שמישהו קורא אותי בסתר.. מישהו שאין לי מושג מתי הוא קורא אותי
ל מה הוא מתחבר? מי הוא?
מה כוחן של מילים? שגורם להפתעות קטנות, איך אני מצליחה לחלחל בנשמה?
איך מצליחים לרגש נשמה? הרי כולנו בנויים אחרת מהאחר,הרי כולנו מרגישים שונה מהאחר.
אני עושה אהבה(בכתיבה) עם כל כך הרבה נפשות פה, כל אחד לוקח את כתיבתי למקום שלו , האישי , האפל.
למקום המנצח שלו, למקום המסתור שלו,לתיבה הזו שרק לאותה נפש יש את המפתח.
אני תמיד מדמיינת את התיבה שלי כעיו תיבה גנוזה במצולות הים, כן, מאוניה שטבעה כמו הטטיניק
והתיבה הזו נמצאת במצולות הכי עמוקים, שלא נמצאה לעולם..אם בכלל.
כמה אוצר יש במצולות הים ולא משנה איזה ים...והרגע הזה שפותחים את התיבה שנמצאה אחרי שנים במצולות
ומגלים כמה אוצרות יש בה!
זה הדימוי לנפש שנמצאת במצולות, ושהיא נגלית, אוחח מה נגלה.... כן נפש זה אוצר יקר מפז
נפש זו מתנה,
אז לך חבר יקר זה עם המתנות הקטנות, אומרת תודה,ומתנות קטנות,הם בעצם מי שאנחנו!
שבת שלום..שבת של רק טוב
