לפני 8 שנים. 8 בינואר 2016 בשעה 12:33
סערת הנפש..משתוללת בתוכי,הופכת עולמות בקרביים
חוסר שקט,חוסר שלווה,תמיד קשובה לסערה הזו , מנהלת איתה רומן ממושך.
הסערה הזו מביאה אותי, להיות יותר אמיתית!
בפרט ברגע אינטימי מטורף,מוציאה ממני חלקים אחרים בי.
סערה של רגשות,של עד כמה אני מסוגלת להתערבב עם נשמה זו,
לגעת בה,לעטוף אותה בחלקיקי כיבוש",ולחבק אותה,להרגיע .
להיות עירומה ועריה,להתערטל ברגש,ולהביא את האינטימיות למקום מטורף.
אין חוקים באינטימיות, כל אחד מאיתנו, מביא את הבפנוכו שלנו לקירבה הזו.
יש סערה בחוץ,יש סערה בפנים,שמכילה כל כך הרבה פרטים קטנים של אלוהים.
נותנת לסערה הזו לצאת,להתעטף , לנהל את האינטימיות,
וזה מושלם!
השילוב שמתעלס,בכל נים של גוף ונפש!
