אדומה שקיבלתי היום....
מה באמת גורם לרצון ההתמסרות?
עד כמה הנשלט יהיה מוכן להרחיק לכת?
עד כמה הוא מוכן להתמסר?
מה מניע את עוצמת הנפש לזה?
אני יודעת בוודאות מאיזה מקום זה מגיע..אצלי זה חייב להיות חיבור רק מנפש לנפש.
לא יכול להיות אחרת, לא מתחברת אחרת, חייבת את הכמיהה הזו , הערגה הזו, שבלתי ניתנת לתיאור!
אני יודעת להרגיש את הנפש , מתי היא אמיתית, מתי הנפש במערומיה..כן אוהבת נפש עירומה,
זה המקום הכי אמיתי שלנו, ללא שקרים,ללא צביעות,שליטה שמגיעה משם היא כמעיין מזוקק
ורק אלוהים יודע כמה אפשר להוציא את השליטה הכי מזוקקת משם!
מבט, קול,עיניים,מגע...אלו הכילים שלי, זה מוציא ממני את המעיין הזה הבלתי נגמר שלי (תרתי משמע)
אשה לגבר, נשלט לשולטת, אדם לאדם!
ואז יודעת כמה ההתמסרות תהיה עצומה, התמסרות של ביטחה בי, של אמון מלא בי.
התמסרות ענקית בכל פרמטר,והכי חשוב שאני מצליחה להבין את ההתמסרות הזו ששוקקת חיים!
שיש לה לב משלה שפועם בעוצמות שאפילו ריכטר לא ידע!
לא פעם השתמשתי במושג הר געש" או צונאמי" כי רק ליקום שלנו יש עוצמות שמרעידות את כדור הארץ.
אז מה גורם לרצון התמסרות? מקווה שעניתי..רק אם ישנה את התובנה של השאלה, אז בהחלט תהיה התובנה של התשובה!
רצון התמסרות של רעד בכל שעל בנפש ובגוף!
יום חורפי של בית נעים וכייפי...
