לפני 8 שנים. 21 ביולי 2016 בשעה 8:33
כתבתי על הריח שלי,(אני יודעת)
אבל המעמד הזה של ההסנפה,וההתרגשות,הרעד שעובר בגוף, ההרמוניה של הרגש,ההעצמה
של היעוד, הריח המשכר,המבט שמסתכל ללא מילים,אבל כל כך הרבה מעבר למילים,השתיקה הרועמת,הפחד בעיניים,הגרון נשנק,דפיקות לב המואצות,כל חלק בגוף אומר את דברו,הרגש עומד כמו מאסטרו שמנצח על תזמורת שכל אחד יודע מה לעשות ואיך להגיב באיזו דרך והכל בדרכו של הרגש,אף אחד לא יוצא מנתיב הרגש!
איזה מעמד מרגש,ומכיל!
אני רוצה להאמין שאני מטיבה להבין
כל מכל,כל שבריר של פחד,כל הבעה,
אבל הכי מכל מעמד זה לא ניתן עם כל אחד,לא ראוי עם כל אחד,זה מעמד של פסגת העולם ,ממש כמו שעוברים כברת דרך לא פשוטה עד שמגיעים לפסגה של אלוהים!
ואאו מצמרר!