לפני 8 שנים. 21 בנובמבר 2016 בשעה 16:26
אומץ ניכר בלגשש באפילה...
כמה מוטיבים יש בגישוש,הריח,המרקם,השתיקה,
הלחישה,ההתקרבות,אפילו את פעימות הלב אני שומעת,גישוש אין סופי,לשמע את הפחד(יש לו תפקיד לא קטן),ומיד אחריו בא האמון,השבי אחרייך",לאן שתקחי"
לדעת לקחת את האפילה,להאיר אותה באור שלא נראה,הזיקה בעיניים,הבערה,להשתוקק לאפילה,אפילה שנמצאת במעמקייך,
להכנס מתחת לעור,להבעיר את העוצמה ..לגשש ,לגעת,לצבוע את המקומות בשליטה.
והחיבוק שמגיע אחרי כל המעוף הזה
ללא מילים,ועם נשימה קצובה!
