לפי בקשת הקהל)
הכתוב לפי פרי דימיונה של הכותבת בלבד)
היא הגיעה לבושה בשמלה אדומה,סנדלי עקבים שחורות,ומשקפי שמש שמסתירות את עיניה.
הוא חיכה לה בשולחן שהזמין בבית קפה הפינתי,מפה לבנה צחורה עיטרה את השולחן.
קם לכבודה ומשך את הכסא כיאה לגנטלמן,היא מתיישבת רגל על רגל מולו ,מציתה לה סיגריה,ובוחנת אותו
את תווי פניו,את גופו,הוא נבוך,אינו מוציא מילה,והיא רק יונקת מהסיגריה
כחמש דק אחרי"מה תרצי לשתות?"
קפה אמריקנו חזק עם חלב ליד"
הוא קורא למלצרית ומיד מבקש את
הזמנת הקפה....
הוא אינו מוצא את המילים,היא יודעת
שהוא מתקשה (תרתי משמע)לנהל שיח של סמול טוק..
הוא בוחן את הרגל המתנדנת ואת צורת ישיבתה,והיא משנה את ישיבתה מולו הוא אוזר אומץ סוף סוף,ומתחיל
בשיחה קולחת,היא שולחת את רגלה עם סנדל העקב ישר לאיזור מפשעתו
בעדינות ולוחצת,המפה הארוכה מסתירה,והוא גונח קלות ספק מעונג ספק מההפתעה.....
המשך בפרק הבא)
