...כל כך פרפקציוניסט, חייב להיות מצטיין בכל. במראה, במשימות ובתפקידך. גם מולי. כשאתה מצטיין - אתה חווה סיפוק. אבל למקום של הצטיינות מגיעים ממקום נמוך, משפיל. ממקום בו אתה חייב לצאת מאיזור הנוחות שלך. ואיזור הנוחות שלך הוא רחב - את זה כבר למדתי. אתה מרגיש לעתים שאין דבר שיכול עליך. הכל קטן עליך, כלב. ובשביל זה - אני כאן. התפקיד שלי, והתאווה הגדולה שלי היא להעביר אותך דרך חוויה שהיא מפחידה ומוציאה אותך מהמקום הנח הזה שלך. התאווה הגדולה שלי היא לראות את מבטך החצוף ומלא בבטחון- מתחלף במבט מפוחד , מתמסר, מתחנן. מבט של גור של רוטווילר, ולא של כלב גדול וחזק. התפקיד שלי הוא להוריד אותך למקום כל כך נמוך עם עצמך שבחיים לא היית בו. לשבור אותך לרסיסים, על מנת שנוכל אחר כך יחד - לאסוף אותך מחדש, על מנת שתוכל לעוף הכי גבוה שרק אפשר, על מנת שתרגיש לאן אתה שייך ומהו מקומך. אני סומכת עלינו שנוכל לעשות זאת - יחד.ואז - נתעצם . וסוף סוף נרגיש חופשיים באמת.
לפני 10 שנים. יום שני, 19 באוקטובר 2015 בשעה 16:26