בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Perceptions on life

לפני 5 שנים. 15 ביוני 2019 בשעה 10:50

החוק השלישי של ניוטון המכונה גם "חוק הפעולה והתגובה" קובע ש...

כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר

הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון.

ולכן...

כאשר היד שלי נוחתת על הישבן שלך

הישבן שלך מפעיל על היד שלי בדיוק את אותה העוצמה

#נקודה_למחשבה

לפני 5 שנים. 6 ביוני 2019 בשעה 19:17

לפני 5 שנים. 5 ביוני 2019 בשעה 21:18

אל תהיי טרף קל להשגה...

לכל אחד מאיתנו יש פה תפקיד

הצייד שבי מתעורר לחיים

מתחקה על עקבותייך

משאירה לי סימנים... רמזים...

צופה בך מרחוק וממתין בסבלנות

יודע שאת מרגישה בנוכחותי

נהנית מהמשחק לפחות כמוני

וכשיגיע הרגע המתאים

אני אתפוס אותך... ואת תכנעי לי

לפני 5 שנים. 31 במאי 2019 בשעה 10:15

מחפש את האש

שתצית את הלהבה

תחמם את הגוף

ותשרוף את הנשמה

כמה זמן נוכל להשאיר את היד בתוכה? 🔥 

לפני 5 שנים. 30 במאי 2019 בשעה 14:52

טוב...

אז עבר חודש מאז שהתחלתי לכתוב פה.

ובהחלט מדובר בחויה מעניינת וחדשה עבורי (תודו שזה יפה שבגילי עדיין מגלה דברים חדשים 😈).

הדבר העיקרי שמפתיע אותי הוא שכשאני מתישב לכתוב, אני לא באמת יודע מה יצא.

כשהתחלתי, חשבתי שאכתוב יותר על חויות ספציפיות, סשנים ושאר ירקות...

ולהפתעתי, הכתיבה דווקא יוצאת לי פחות ״גראפית״ ופחות צינית (מי שמכיר אותי יודע שאני ציניקן לא קטן)

מניח שזה יצא בשלב מסויים

ובינתיים אני פה...

לפני 5 שנים. 29 במאי 2019 בשעה 15:24

החבל הזה שמלופף סביבך

קושר אותך לעצמך

קושר אותך אלי

מגביל את הגוף ומשחרר את הרוח....

 

לפני 5 שנים. 21 במאי 2019 בשעה 16:39

בואי אלי

בואי כמו שאת

נקיה ממניירות וממשחקים

חשופה.... עירומה...

 

פשקי את עצמך מולי

שאוכל להביט וללמוד כל פינה בגופך... בנפשך...

לראות את הרעד שעובר בך מלווה את הציפיה שלך

הציפיה שלי

 

בואי כבר

מחכה לך

 

לפני 5 שנים. 13 במאי 2019 בשעה 6:35

את בונה סביבך קירות של אותיות, עיצורים ותנועות

חומות של מילים

ביצורים של משפטים מתפתלים


ואני… הציד… הבלשן…

מחפש את הדברים שלא נכתבים

את המסרים החבויים

לכופף את המשפטים

לשלוט באותיות

לפשק את הרווח בין המילים

ולחדור למוחך...

לפני 5 שנים. 11 במאי 2019 בשעה 15:30

״אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.״ (שלום חנוך)

 

כשמתעוררים מהשנ״צ עם שיר שתקוע בראש.... 

לפני 5 שנים. 3 במאי 2019 בשעה 5:43

כשאת יורדת על ברכייך לרגליי - לא כי אמרתי אלא כי את רוצה

כשאת קוראת לי אדוני - כי ככה את מרגישה

כשאת מבקשת וסופגת את הכאב שאני מעניק לך

כשאת מפקידה את גופך ואת נפשך חשופים מולי ויודעת שאני אשמור עליהם תמיד

 

אף פעם לא מתוך חובה

 

תמיד מהאמת...