|
|
|
עולם השליטה מלא בדימויים
דימויים שהולכים לרוב בצמדים
שאולים ממקומות אחרים.. מעולמות אפלים
משקפים את יחסי הכוחות
את הפנטזיות החבויות והגלויות
כמו מסכות שמאחוריהן אנחנו מסתתרים ובוחרים מה לגלות ולמי
החוק השלישי של ניוטון המכונה גם "חוק הפעולה והתגובה" קובע ש...
כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר
הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון.
ולכן...
כאשר היד שלי נוחתת על הישבן שלך
הישבן שלך מפעיל על היד שלי בדיוק את אותה העוצמה
#נקודה_למחשבה
אל תהיי טרף קל להשגה...
לכל אחד מאיתנו יש פה תפקיד
הצייד שבי מתעורר לחיים
מתחקה על עקבותייך
משאירה לי סימנים... רמזים...
צופה בך מרחוק וממתין בסבלנות
יודע שאת מרגישה בנוכחותי
נהנית מהמשחק לפחות כמוני
וכשיגיע הרגע המתאים
אני אתפוס אותך... ואת תכנעי לי
מחפש את האש
שתצית את הלהבה
תחמם את הגוף
ותשרוף את הנשמה
כמה זמן נוכל להשאיר את היד בתוכה? 🔥
טוב...
אז עבר חודש מאז שהתחלתי לכתוב פה.
ובהחלט מדובר בחויה מעניינת וחדשה עבורי (תודו שזה יפה שבגילי עדיין מגלה דברים חדשים 😈).
הדבר העיקרי שמפתיע אותי הוא שכשאני מתישב לכתוב, אני לא באמת יודע מה יצא.
כשהתחלתי, חשבתי שאכתוב יותר על חויות ספציפיות, סשנים ושאר ירקות...
ולהפתעתי, הכתיבה דווקא יוצאת לי פחות ״גראפית״ ופחות צינית (מי שמכיר אותי יודע שאני ציניקן לא קטן)
מניח שזה יצא בשלב מסויים
ובינתיים אני פה...
החבל הזה שמלופף סביבך
קושר אותך לעצמך
קושר אותך אלי
מגביל את הגוף ומשחרר את הרוח....
בואי אלי
בואי כמו שאת
נקיה ממניירות וממשחקים
חשופה.... עירומה...
פשקי את עצמך מולי
שאוכל להביט וללמוד כל פינה בגופך... בנפשך...
לראות את הרעד שעובר בך מלווה את הציפיה שלך
הציפיה שלי
בואי כבר
מחכה לך
את בונה סביבך קירות של אותיות, עיצורים ותנועות
חומות של מילים
ביצורים של משפטים מתפתלים
ואני… הציד… הבלשן…
מחפש את הדברים שלא נכתבים
את המסרים החבויים
לכופף את המשפטים
לשלוט באותיות
לפשק את הרווח בין המילים
ולחדור למוחך...
״אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.״ (שלום חנוך)
כשמתעוררים מהשנ״צ עם שיר שתקוע בראש....
