שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאן בונים

זהירות!
תוכן גרוע לפנייך
לפני 3 שנים. 15 בנובמבר 2020 בשעה 22:32

איש עצוב 

נעול בכלוב 

רוצה לצאת 

ולא לשוב 

 

איש קמל 

בתוך בית כלא 

מנסה לברוח 

אבל אין לו כוח

 

איש טיפש 

כמעט והתייאש 

רצה להפסיק 

אפילו את זה הוא הדחיק 

 

איש בהתהוות 

לפעמים עדיין קצת רוצה למות 

כל יום הוא יעד לכבוש 

האיש החליט שהכל בראש 

 

לפני 3 שנים. 26 באוקטובר 2020 בשעה 15:53

תמיד כל כך חשוך 

בימים הראשונים של שעון החורף 

כאילו הצליחו לאלף את השמש לרדת

שעה אחת קודם

אבל שכחו לאלף את מנורות הרחוב

להידלק בזמן 

אני מסתכל החוצה מהחלון 

אתמול בשעה הזו הכל היה צהוב 

עכשיו שחור 

קיבלנו עוד שעה שלמה בלי אור 

לפני 3 שנים. 15 בספטמבר 2020 בשעה 13:26

למה אני מתגעגע רק בלילה 

רק בלילה אני לא מפסיק לחשוב עליה 

והיא דווקא הייתה קרן שמש 

היא לא זרחה בכלל בלילות 

בלילות היא הייתה רק ישנה ונושמת 

ואני הייתי מסתכל ומקשיב 

אז אולי בגלל זה דווקא הלילה כל כך מכאיב 

לפני 3 שנים. 10 בספטמבר 2020 בשעה 19:27

עזה, בתוך בניין מתפורר 

היא שואל לשמו 

הוא עונה לה מוניר 

עיניה בצבע ירוק בקבוק 

ודמעה מזגזגת על לחיה הסמוק 

בין קול הפגזה 

לשריקה של רקטה 

היא רוצה חוויה לפני שהיא מתה 

לפני 3 שנים. 8 בספטמבר 2020 בשעה 17:33

על מסיבת סאדו באזור הצפון הרחוק בואכה קרית שמונה? אבל לא מסיבה רק של בולבולים למה זה לא לעניין 

לפני 3 שנים. 29 ביולי 2020 בשעה 19:20

זה תמיד היה החלום שלי
אבל אף פעם לא האמנתי שאני יכול
ושכן האמנתי שאני יכול זה היה לפרקים קצרים
ואז שוב חזרתי ללופ הזה של מחשבה וכישלון
כאילו תמיד ביקשתי לכבות מחשבות על חלומות שהן עוד היו קטנות
כמו שאתה רוצה לכבות שריפה שהיא עדיין גיץ קטן, כי אם היא תידלק כבר יהיה קשה לכבות אותה.
אבל בניגוד לשריפה, עם חלומות, דווקא שהם לא נדלקים אתה יכול לקבל כוויה.

לפני 3 שנים. 28 ביולי 2020 בשעה 12:55

תראי הגשם מטפטף 

וזה אמצע הקיץ 

אומרים שזה בגלל שהעולם השתגע 

אבל אני יודע 

שזה בגלל שאני חושב עלייך 

אני יושב ומסתכל על השמש שוקעת 

יש רוח חזקה, משוגעת 

כאילו גם היא יודעת שאני צריך לעוף מכאן  

לא ברור לאן, כי ברור שזה המקום שלי 

לפעמים נדמה לי 

שכדי לדעת אם אפשר לעוף 

צריך לקפוץ מקצה של צוק 

 אם אני אצליח לעוף, אני אעוף 

ואם לא... אם לא אז באסה 

 

 

 

לפני 3 שנים. 27 ביולי 2020 בשעה 14:25

מה הוא האדם? 

הרי שהוא פוק שהשתחרר לאויר העולם 

וכדרכם של פוקים דינו להיעלם 

ואין זה משנה כמה מסריח הוא וכמה צורם 

עתיד האדם להיעלם 

 

פעם הקראתי את זה למישהו 

והוא אמר לי שזה לא נכון 

כי לפעמים, כמו פוקים 

גם בני אדם משאירים פס של קקי בתחתון 

 

לפני 3 שנים. 26 ביולי 2020 בשעה 19:48

את לא כמוני
את שונה
את סתם בת של זונה
את פסיכית
את לא שפוייה
את עוגיה לא אפוייה
את נחש עם משקפיים
ושאני מסתכל לך בעיניים
אני הופך לאפס
אני פסיק בסוף משפט
אני טיפש
אני מהופנט
אני צעצוע על שלט
אני גרגר של חול
אני אבקה
אני 10 אגורות של צדקה
אני יד שבורה
ואת כמו גבס
אני הומלס שלא התקלח שנתיים
ואת.. את כמו אגם של מים
את בריכה
את ברכה
אני שמח שאת שמחה
אני פה בשבילך
ובעצם אני לא פה בכלל
הלכתי לקטוף לך כוכבים מהחלל