כל יום נבחר שם

קצת אחר

נא בין שמיים וארץ

רצון להתיר הכל

לפרוק, לטוס לקצה.

טלפון ללשעבר שחלתה

ואנו צוחקים,

היא: מה איתך?

אני?: בדיוק מחפש חופשה לנסוע עם חבר

לקחת רכב לשוט, אלכוהול , עישונים ועוד וסקס

כן, בא לי להיות הכי מה שאני לא לעוף על ריק לזיין רומניות, פולניות

היא: לזיין פולניות אתה צריך לטוס בשביל זה? 😊

לא חושבת שיש לך בעיות בזה אבל עזוב, בא לך אז מה הבעיה?

אני: הבעיה שXX  (הבן שלי) רוצה שניסע יחד, בא לו איטליה וכדורגל

היא: ולך בא טיול של גדולים

אני: בדיוק!

היא: אז לך על זה!

אני: צודקת

אז להתראות עוד שבוע

איטליה אנו באים!

לפתוח קובץ word חדש מסתבר זו משימה קשה

למלא אותו בדיו כנראה עד בלתי אפשרי

ניסיתי לשרבט, כמעט ציירתי

מסביב הכל מסודר רק פחות מדויק

מסביב מרחפות, לעיתים פיות ולעיתים מכשפות

מסביב ולרגעים מתגבשות

ידיים שמחזיקות אצבעות רגלים

פעם הייתי מכורבל

היום מקופל, מקומט

אקום מחר בבוקר

zack alexander

לעשות אותה טובה יותר

שתעשה אותי

כמה מילים וההבנה שלכל עת יש את המונחים שלה

ויותר מכך לכל עת יש את הפרשנות למונחים

נכון שבמבט לאחור מונחים ופרשנות שהיו נראים מגוחכים עד כדי צחקוק, לא כזה ממקום של שפיטה, פשוט כזה שמביט ואומר, היי, תביטי, עד כמה זה רדוד שם, כן שם היינו שנינו לחוד.

ואתמול בערב שאמרתי להם "אתם פשוט מממשים את הפוטנציאל הגלום באחד בשנייה (וההפך)

באותה אמירה ראיתי אותך שהרי גם המשפט הזה לא היה מופק בלעדיך

אנו לא עסוקים בעיצוב, ואין כאן אבק ולא עפר ובכלל אנו לא עסוקים כלל

אין כאן יומרה גדולה להגדרה ואין בלון שמתפוצץ מחוד של סיכה

אז את מבינה, כשכתבתי "כזו שתעשה אותי קצת יותר טוב ואני אעשה אותה הכי טובה."

על זה חשבתי, כשכתבתי דיוק אז בדיוק לזה התכוונתי

ואת, הוצאת את המילים.

אז היי את מאי שם, אפילו לא אנחש מהו הפוטנציאל שלך, פשוט, כמוני מבינה שאנו מממשים את הפוטנציאל ? אז תזיזי את ישבנך הלבנבן, כי יש לי מה לתרום לו למישוש.

נ.ב

אני מרגיש שבימים האחרונים עברנו עוד שלב, מקווה שלשם שינוי, צודק 😊

אז הבנתי ש

פעימות הלב שלנו התבלבלו

ועכשיו אני לא יודע

האם מה שאני שומע

אלה שלי או שלך

אז הבנתי ש

הבל הפה שלנו התערבב

ועכשיו אני לא יודע

האם מה שאני שואף

אלה שלי או שלך

היום אני גיבור לומר לך

כן, זה הרי ברור ומובן

בחיבוק העוטף הזה

שמלחנים אהבה

ציירתי לך ים כחול של עומק
ישבנו שם, על שפת, שני ילידים ששנים משחקים בהגדרות
התחלנו להקפיץ הגדרות על המים כמו חלוקי נחל
זה היה ברור, שלושה, ארבעה דילוגים ואז טבעו אי שם
והנה אנו מנסים להקפיץ אבנים חלוקים מוכרים
שייכות,
כניעה,
שליטה,
התמסרות
אבנים מוצקות וכל כך מוכרות
ואנו אוחזים יד ביד ומשליכים ומצפים לראות תנועה מוכרת
והיא, נוגעת במים ושוקעת
ועוד אחת ועוד אחת ושוב ושוב ושוב
והמים אותם מים
והאבנים אותן אבנים
נפגשות עיניים ששואלות שאלות
מבט של תמיהה, הרי אנו מכירים את האבנים
את הצורה המדויקת שלהן
את הקפיצה
עיניים שואלות, והבנה
ואת שולחת יד אוספת עוד אבן
מחברת את אצבעותי, ואני... היי את, האבן אינה שטוחה
את בטוחה? הרי שנים...
ואת, רק מחייכת, קורצת, מניפה יד
מביטה אלי, ולוחשת... "אז חשבנו"
שייכות,
כניעה,
שליטה,
התמסרות

רק 2 זוגות עיניים
מבהירות
רק 2 זוגות ידיים
מבינות
מחדש
המלך הוא ערום

Jan Saudek

ראיתי אותך מחזיקה את הכאב הזה,

כפות ידייך על השוקיי

משם אל ירכיי

ואת מרגישה את הכאב הזה,

הכמיהה שלי אליך כואבת,

מן כאב כזה שמזכיר כל העת,

מן שריר תפוס שלא מרפה,

כמו נגיסה על השפה עד זוב,

כמו ציפורניים שמציירות פסים אדומים על הגב.

הכמיהה שלי אליך כואבת אהובה,

כה מענגת היא,

הכמיהה שלי אליך שורפת,

היא זוחלת בין טיפות אדומות,

נכנסת לכל פינה שזורם בה,

לופתת לי את הלב ומתחילה לנוע בקצב.

הכמיהה שלי אליך כואבת ילדונת,

כן כאב מענג כזה

ואני לא מזוכיסט.

כבר אמרתי לך עד כמה את יפה?

שלך

Michael parkes

שאת הולכת

אל תיקחי את ליבי

שאת הולכת

תגידי לי

שאת הולכת

תצמידי את משק שפתייך

ונתקי אותם ממני לעד

שאת הולכת

תלכי

כמה תשוקה יש בו באדום הזה

כמה חזק הוא

וחריף

וחריף זה כאב

הידעתך?

וכמה שאת אוהבת כאב

שם למטה

כמה אדום יש בחריף הזה

את

כאב

תתני לי את ליבך

תיהיה כזו הראויה להחזיק את שלי

רגע לפני שתמסרי לי את גופך

חשבתי על דרקון

שממלא את החלל

שחונק, לא נותן לזוז

חשבתי על דרקון

אצבע, כף יד חמה

מילה, הבנה

דרקון אין דבר כזה?

הצחקת!

לחיות עם דרקון

כי אין דרך אחרת

כי פחות מזה

מיותר