ציירתי לך ים כחול של עומק
ישבנו שם, על שפת, שני ילידים ששנים משחקים בהגדרות
התחלנו להקפיץ הגדרות על המים כמו חלוקי נחל
זה היה ברור, שלושה, ארבעה דילוגים ואז טבעו אי שם
והנה אנו מנסים להקפיץ אבנים חלוקים מוכרים
שייכות,
כניעה,
שליטה,
התמסרות
אבנים מוצקות וכל כך מוכרות
ואנו אוחזים יד ביד ומשליכים ומצפים לראות תנועה מוכרת
והיא, נוגעת במים ושוקעת
ועוד אחת ועוד אחת ושוב ושוב ושוב
והמים אותם מים
והאבנים אותן אבנים
נפגשות עיניים ששואלות שאלות
מבט של תמיהה, הרי אנו מכירים את האבנים
את הצורה המדויקת שלהן
את הקפיצה
עיניים שואלות, והבנה
ואת שולחת יד אוספת עוד אבן
מחברת את אצבעותי, ואני... היי את, האבן אינה שטוחה
את בטוחה? הרי שנים...
ואת, רק מחייכת, קורצת, מניפה יד
מביטה אלי, ולוחשת... "אז חשבנו"
שייכות,
כניעה,
שליטה,
התמסרות
רק 2 זוגות עיניים
מבהירות
רק 2 זוגות ידיים
מבינות
מחדש
המלך הוא ערום
