לפני 8 שנים. 11 באוקטובר 2016 בשעה 20:18
ניק ליום
שאפו על הקצב
כל יום נבחר שם
כל אות נכונה לשנייה שבה נכתבה!לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 9:18
במקום לאחל לכם
בחרתי לאחל לעצמי
למצוא את הלב שעליו אכתוב את המילים
במקום כאן
לפני 8 שנים. 29 בספטמבר 2016 בשעה 19:36
מחר בשעה 13:00
אלגום את חיי באקסרא ברוט
נחלת בנימין 36
חבר טוב על הבר
בטח יהיו עוד חברים
ואני שם
מי מצטרפת?
לנגום אחת
לחיי המדינה הדפוקה הזו
ואחת
לחיי רוב תושביה המופרעים
ואחת
לחיי הרוע שחי פה
ואחת
לחיי הפחד שזורעים בנו
נלגום לחיים עד שנמות
ונתפלל יחד
שתהא
שנה מדהימה
לאהבה
לחיוך
לחיים
להתמסרות
לחיבור
לתאווה
נתפלל
למען לילדנו
נלגום את החיים
ונחייה
מי באה?
לפני 8 שנים. 29 בספטמבר 2016 בשעה 14:01
גם בשביל
רק עוד פעם אחת
בתנאים שלי
אין
דרך
אחרת
לפני 8 שנים. 21 בספטמבר 2016 בשעה 10:50
לפעמים יש לי רעש מטריד באוזניים
מן רעש שמערבב את המוח
ומאוור עיניים
מה שמפעיל את הרעש הזה
היא רק תקופת יחום
אפילו מרקורי לא מסוגל עליו
כל מה שיש לעשות בתקופה זו זה להכנס להגדרות של הוייז
ולשנות בהגדרות לקול של גבר
מחשב מסלול מחדש
לפני 8 שנים. 17 בספטמבר 2016 בשעה 16:24
מה ניתן ללמוד מאדם שבערך כל יומיים מעדכן את הפרופיל שלו?
הייתי יכול להבטיח, עוד פעם אחת.
הייתי
יכול
להבטיח
מה ניתן ללמוד מאדם שבערך כל יומיים מעדכן את הפרופיל שלו?
לפני 8 שנים. 15 בספטמבר 2016 בשעה 11:30
אסור לך לעשות מה שאני רוצה לעשות
אסור לך לעשות מה שאני רוצה לעשות
אסור לך לעשות מה שאני רוצה לעשות
אסור לך לעשות מה שאני רוצה לעשות
אסור לך לעשות מה שאתה רוצה לעשות
לקחתי את עצמי לשיחה
לפני 8 שנים. 19 במרץ 2016 בשעה 15:03
פשטות
זרימה
התמסרות
שקט
כי אין דרך נכונה אחרת!
לפני 8 שנים. 13 במרץ 2016 בשעה 20:45
שעת-הכלוב/ יעקב אורלנד
מה שעמוק, מה שביני לביני, מה שקובע –
לעולם לא ידע, רע,
אפילו לא רעיתי, או בני.
ודאי יש ארובות מסותרות
גם לציפר-נפש-יקירי
הנעלמות מפני אי-שם ומפרפרות
כמו שלי, כנסתרי.
ככה זה. כולנו גלמודים בשעת-הכלוב העזובה –
כפחד,
כבושה,
כאהבה.
לפני 8 שנים. 12 במרץ 2016 בשעה 15:18
כמה מדויק זה
להביט באחר
להבין, לייעץ, להעניק כתף
ולהבין שאתה פשוט מביט במראה
כמה קל יותר
לראות אצל האחר
מדויק