|
|
|
להתמקד הוא הבטיח
להביט רק
להביט אל
להבין את
אין דרך אחרת
הוא הבטיח
למרות שרעשי רקע לפרקים נעים הם
רעשים שנוגעים בעצבי האגו
יוצרים זקפה
אין כמו רעשי רקע לאגו שלו
אין כמו זקפת אגו
אבל הוא הבטיח
והוא תמיד
מקיים
מהו סולם הערכים ?
כיצד אנו שופטים על פיו?
אנו שופטים על פיו!
כיצד הוא מכתיב לנו?
הו מכתיב לנו!
כיצד משפיע על נק' המבט?
משפיע על נק' המבט!
כיצד מהוות מראה?
מהוות מראה!
כיצד מטעה?
מטעה!
אבל הכיצד יש לך תוקף מוסרי לדרוש לא לשפוט אותך בסולם הערכים של הרחוב בו נפגשתם
אז זהו, שיש לי את התוקף!
ולא רק המוסרי
להתמסר או לא להתמסר
אותוניך נלחמות
פאקיג לשם מה?
פשוט, בואי!
אאחוז בגופך
אניפך אל על
אושיב על ברכיי
אצליף על ישבנך הקטנטן
אבדוק באצבעותי את נחלי גופך
ארחיב את מפרץ אהבתך
גרונך יכיל אותי
אשפד את ישבנך
ונתפוצץ
ואז
אערסל אותך
ואלחש
... .... ... ...
ידייך מרתקות אותי
בשבריר שנעצמו עיניי
יכולתי לחוש בכח, להביט ביצירה, לטעום את הטעם
אותן אצבעות שמבשלות, מפסלות, נלחמות ונכנעות באוננות אין סופית
וברקע האיש שהעיר אותך
אותן ידיים אבל את שלי, נטלתי
--------------------------
יום עמוס אחרי לילה לבן
שנתי נודדת לאחרונה
כשתבואי אלי, לטפי את פני
אני אשכב ואספר לך את יומי
את זו שבעבר היתה מרעידה את ליבי
את דרכי החדשה, את הטעמים ואת הפחד
תעסי את חיי, שחררי את כתפי
את חגורת מכנסי תניחי בצד
הרי את ילדה טובה
אין בה צורך הוא אמר
אין בה צורך
הוא אמר
הרי את ילדה טובה
הרי את
מקודשת לו
כך כתוב שם
בגן עדן
זה כבר כמה ימים שב"צוותא" מופיע זמר מחופש עם שירים מאתמול, שאיש לא יבין, שאיש לא יתפוס.
שורה מדוייקת שמתערבלת לי בבטן כבר כמה ימים
מה לעשות בבולג הזה לכל הרוחות?
אז אני על ממוצע של 400 צפיות ביום
תגובות מעט, אבל זו לא ממש מהות עבורי
מצד שני כתיבה ריקה משעממת אותי
כן אני מודה, לפרקים כותב מניפולציות, אבל כחלק מתהליך ההתבגרות זה מתחיל לשעמם אותי
שוקל להפוך את הבלוג הזה ליומן
פשוט סיפורו של ילד מתבגר, גרוש, אבא, חנון נורמטיבי, גבר דומיננטי, פנטזיונר, יצירתי, חסר גבולות, כבול
רומנטיקן חסר תקנה, מכיל עד בלי די, אוהב, מבשל, טועם,פורץ גבולות, רגיש, עיוור, קפדן, שם לב לדקויות.
בעיקר בעל דיסוננסים לרוב.
מעולם לא העזתי לכתוב את חיי בפומבי, יחסית מוכר, וחיי לכאורה פרוסים וכתובים בכל מקום.
בבטן כבר זמן רב בא לי לזרוק הכל, לשים זרג ענק על הכל העולם, לומר ישר וברור הכל בלי שיפרשו אותי.
נזכר כעת שפעם אחת במקום אחר פרסמתי משהו שכעבור כמה זמן הופיע בעיתון נפוץ ואיזה כתב רדוד ניסה פרש את דברי כאילו נאמרו כלפי אדם מסויים שלא היה לי קשר לפוסט.
כן, ובסוף, יש איזו מערכת ערכים שבסוף מרגיש לי שבערבון מוגבל צרך לשמור עליהם.
ולי ממש בה ההפך.
אולי אנסה לשלב, ואולי לא,
בסופו של יום ברור לי שיש כאן אנשים שמכירים אותי,
ומילוי פה יבוא יום ויועמדו מולי.
ואני בכלל באמת באתי לכאן לסיבוב קצר, עדיין מפנטז שאקח איתי מפה את האחת.
אז אולי ההפוך את הבלוג שלי ליומן.
ואולי לא.
וכן, כן, בא לי שביום חמישי אסובב את הגב ואת תרדפי אחרי.
שיהיה שבוע נפלא למלכות ההרמון.
* הבהרה, מלכות = כל אחד ואחת שראויה כאן, עדיפות לכאלו שבשלות להכנע לאהבה. ללא הבדל הגדרת סוגריים
אז בסופו של יום
ריחות טעמים
רעש ילדים
ושלוות מתבגרים (שלי)
היה כיף
ובכיף אני אוהב למזוג לי קמפרי, להצית סיגריה
ולגלגל גוינט, אני מגלגל נורא
אבל מזיין נפלא
ושהג'וינט מדיף את ריחו הנפלא
אני מביט בך
שם על הכורסא במרפסת
מולי
ויודע שסדום זה כאן
שם רק היה הפרומו.
הגיגים לשבת
--------------------------------
1.
מבט ועוד מבט, לשם מה עוד אחד?
הראשון ! , הוא נק' האחיזה שלי, הוא המהות
שנביט, אביט בעינייך, אראה את נשמתך, את ערוותך וישבנך
דרך עינייך!
---------------------------------
2. המון מילים ריקות יש פה
--------------------------------
3. נשים אוהבות גברים מבשלים
-------------------------------
4. אני אוהב לבשל למי שאוהב
------------------------------
5. יש לי חוש שישי נהדר, לכן כה מתמיד במערכות יחסים
------------------------------
6. שאני כותב זימה הן מגיבות יותר
---------------------------------------
7. תפסיק לבלבל את המוח ולך למטבח, יש אורחים היום
זה היה ברור לשנינו
הרי הסוגריים הם פיקציה
ואת, את קודם כל אישה, כך אמרת
למרות שזו יום הולדתך, הלילה את מארחת
ריחות המטבח הצליחו לרגע להעפיל על ריח היחום שלך
אני אוהב נשים שולטות
ואני הרי מצהיר שאצלי ההגדרה היא רק ברירת מחדל.
באתי לחגוג לך, להתמסר אליך
על זה ההיא היתה אומרת פךךךךךךךךךךךךך
צעדי אליך מדודים, גופך דרוך
לבשת לכבודי את השמלה הפרחונית
רק חבל שעדיין לא הבנת שפשוט מיותרת הלילה ובכל לילה
הנרות דולקים ובטח גם אפית עוגה
ואני נצמד אליך, דוחק בך לצעוד לאחור
עד השולחן במטבח ואז במבט משעין אותך לאחור
השולחן, ערוך, היה וכעת את שכובה עליו
אצבעותי מצמידות את צווארך
הבאתי לך מתנה אני לוחש לך
קושר את עינייך, הבל פי מלטף את פנייך
דממה, חריקות המספריים מתקנות את שמלתך
מיותר אמרתי,
את רגליך קשרתי לרגלי השולחן
ואת רק את צעדי מקבלת אל אוזנייך
פעורה וחשופה מולי
את מכירה אותי ויכולה לחוש בחיוך המסופק שלי
יודעת לבד, להכין את עצמך
אני ניגש לסירים, מצייר לי צלחת
מניח אותה בין רגליך ומתיישב
ואת, לא מעזה אפילו לשניה להפסיק לאונן
קולות הסכום ונקישות שיני מתנגנים כמוזיקת רקע נפלאה
רעשי הרטיבות שלך רק משביחים את הלילה
ואת מבקשת, ואני, הרי זהו יום הולדתך
בשניה שבאת על סיפוקך
אסיר את כיסוי עינייך
אשק לשפתייך
מזל טוב אלחש לך
היה טעים
ואצא אל ביתי
קיבלתי היום מתנה
מחברת של פעם
כזו שיכול להביא אליה הכל
כזו מלטפת וכנועה
ואני אוהב לכתוב אליה
מן טכס כזה
משמיע את ברהמס
נכנס למקלחת
יוצא ערום ורטוב
מתיישב במרפסת
ועושה איתה אהבה
יוהנס היה גרמני (ימח שמו) שזכה לכינוי יורשו של בטהובן
מלחין מוכשר, רומנטי שנפטר (מסרטן) בווינה ושם נקבר בחלקת המוזיקאים בסמוך לבטהובן ושוברט.
חושבים שיש קשר בין היותו רומנטי לסרטן?
ישבתי שם בחמארה תל אביבית
שיחה על אוכל תמיד עושה לי טוב
שפים הם עם מתוסבך אבל כל כך יצירתי
ואני אוהב אנשים יציריים ויודע שכל כך חסר מהם
והם בכלל אוהדי מכבי תל אביב
ואני שונא אותם
יהירות בצהוב
כתבנו ונתנו לי לטעום
וכמה שתינו
המשחק ברקע
ואז הבנתי שאת ממש פה, מספר בנינים סמוכים
סימנתי, ואת הבנת.
חבורת גברים בחדר VIP של חמארה תל אביבית
שם יש שירותי VIP
ואני אוהב אוכל
וחבורת גברים ששותים עד בלי די
וגוינטים משובחים
אני טס אי שם
והנה את נכנסת, מחייכת ומבקשת להשתמש בשירותים.
ואני מגרגר, חבורה של גברים שיכורים
ואני כבר שם איתך
עיננו נפגשות לראשונה
את יותר יפה מאשר בתמונות
וגופף מושלם ואמיתי יותר מאלפי התמונות ששלחת לי
ואני מביט בך שם על האסלה
הדלת פתוחה
נשען לאחור ומביט בך
אוח עינייך
צעדתי את שלושת הצעדים
אחזתי בשערך והרמתי אותך
אצבעות יד שמאל שלי מצמידות אותך אל הקיר
ויד ימין פולשת אל המפשעה החשופה שלך
מעביר את האצבע בשדרת גן העדן
ומניח על הדגדגן
ומנגן בך
ואת מתפתלת,
עיניי בשלך,
ואת את שלך אינך מעזה להזיז
כך בדיוק כך כמו שלימדתי אותך
ואת מתחננת, ואצבעותי חודרות אותך
אחת, ועוד אחת
את צרה ילדונת
ואני מעמיק, חופר בך, בועל אותך
ואת נוזלת, נוטפת
עוד רגע והמרפק שלי רטוב ממך
מביט בעינייך, ואת מתפוצצת שאצבעותי בך
וכף ידי השניה אוטמת את פיך
שששששש ילדונת, מה הם יחשבו עליך?
ואת מבקשת אותי
ואני מחייך
מלביש אותך
מריח וטועם את אצבעותי
רוכן אליך
ונושק לשפתייך
לוחש לך, אעשה אותך ילדה שלי
רק על מצעי הכותנה המצרית הלבנים שלי,
כמו מלכה
אעשה אותך הילדה שלי.
(נכתב בעת שכרות)
