כל יום נבחר שם

ששלום ברקע

אני יושב וכותב

לא לפני שלקחתי כוס גינס ריקה ומזגתי לעצמי

קמפרי וסודה וים של קרח

אילו היה יודע גינס שכך אני מטמא את הכוס

מביט בבולג שלי

רק לפני ימים נולד

מצית עוד סגריה וחושב לעצמי

פאקינג מה אתה חושב לעצמך

סקסמניאק ויש לך בלוג של סופרת

ושוב מדגדג לי לכתוב אהבה

כן, למרות הזקפה הבלתי פוסקת

לך יש בראש אהבה

איזו אהבה דביל, מה בדיוק עובר עליך?

שאין כאב באהבה,
אינני מאמין בה.
שיש רק כאב,
זו לא אהבה.

רוצה לאהוב היום נכון,
רואה עולם ממש
למשל עכשיו - כשאני
כותב - כמיהה לעונג.

האהבה הזו, אני
מרגיש אותה.
היא אצלי, יוצאת מדעתה.

אהבה היא לפעמים נערה היסטרית,
בוכה ובועטת, וצוחקת עד דמעות.
כל היום אני, אני, אני,
רוצה לצאת.

נו בזכותה, אני קיים

ואחייה

כותב אהבה למרות הזקפה

ואולי בזכות