כל יום נבחר שם

שאני יושב להביט אל השבוע הבא

תמיד חולף בי השבוע שהיה

ומלבד זה שהיושב במרומים מתאגר את אהבתי לדברים לחים

הימים עמוסים, עת שינוי בפתח

דברים משתנים בין האצבעות

או בעצם על ידי האצבעות

הכל מתוכנן, הרי מעולם לא הרשתי לעצמי לאבד

ומשום מה מזדחלת לה תחושה ברורה

שבקרוב, קצת משתנה

תקופת המעבר אינה מתוכננת

כבר לא על הכל אשלוט, עד שאקח שוב את המושכות בידי

ועל הספה מולי שוכב לו חבר שלאחרונה חווה התקף חרדה

שוכב לו רגוע, ומספר על השחרור

ואני מביט בו בקנאה

והנה צצה ההכרה, שחרר, שחרר ולו קצת

שחרר...

לתת עצה, הכי קל :-)

שבוע מדהים לכן