לפני 9 שנים. 4 בספטמבר 2015 בשעה 14:01
אז כך זה בא
קולות עלטה מתערביבים לגניחות
והבוקר מפציע
הקפה השכונתי שוקק לו
ושוב חולפת על פני
עלמה צעירה וטובת מראה
גם שבוע שעבר היא היתה שם
חיוך תמים, לא היא לא תמימה
מספרים עליה סיפורי טריפה
הבוקר היא פשוט התיישבה
סיפרה לי את שלה
ואני לגמתי, לא הסרתי לדקיק
על דגים היא שחה
ואני הבנתי שזהו ריחו של הים
נישא אלי, טובל באדום מדם
ולי היה חסר עוד מדף
להניח עליו
לגלגל קמצוץ של ירק
ולהט התנור
ושלי
תיכף יכנסו קולות של ילדים
ואת קולך לא אשמע
הלילה