לפני 8 שנים. 25 ביולי 2015 בשעה 6:38
את לא כאן לידי
אני עוד רגע משתגע,
איך אעבור את ההמתנה הזו
עד שתחזרי ? את חסרה לי
השבתות שלנו הם הרי הדובדבן שבקצפת השבועית במרוץ העכברים האינסופי בחוץ.
החיבוק במהלך הלילה כשאת ישנה ותמיד מתוך שינה את נוהמת קלות כדי לסמן לי שהרגשת את ידי על גופך .ואם התעוררת לרגע תמיד אזכה לחיוך השובב שלך .עינייך נפקחות קימעה גופך זז בחושניות עדינה, אם זה בוקר… אח אח… נצמד אליך לאט , מרגישה את זיקפת הבוקר הכן מנוצלת עוד רגע. ואת מתחילה לגנוח , אני עדיין לא בפנים ואת כבר עוברת הילוך , פותחת מבערים ומתחילה לעוף, לטוס על אוטומט.
מלטף את גופך , שלא יכול לעצור את תנועותיו החושניות. נטרפת לאט עי חיית הפרא הרעבה .מרגיש כמו אריה שצד איילה. איילה כנועה , מתמסרת , מריירת על גופך, מיוחמת , גונחת , צורחת, נוהמת…
אני מזיין לביאה.
