לפני 8 שנים. 10 במרץ 2016 בשעה 17:37
לפעמים כיף לחיות פה ,סתם כי יש אנשים . זה לא אנשים בעצם.
זה נשמות טהורות שגורמות לי להיתמוסס כמו שלג בחרמון בתחילת האביב .
אחד הציל הבוקר חתולה דרוסה , הביא אותה לטיפול, על חשבונו, ובעיניו האדומות והכואבות ראיתי נתינה אינסופית, רכות וחמלה. הוא הביא אותה בקרטון סגור הניח ליד הדלת, בדק אותה שוב ,ליטף וסיפר בכאב מה נפצע בה והלך . אדם מבוגר שמגדל כבר 17חתולים. מחזה מרגש.
ויש עוד ... בודדים אמנם. אבל בים השחור סביבנו כל מחווה עדינה בין יצורים חיים, מזכירה לי שאלוהים לא מוותר עלינו עדיין.
אני נאחז בהם כבקרש הצלה עד שיביאוני לחוף מבטחים.
