beyond my knowledge

בתוך תוכי אני עדיין ילד.

גם כלפי חוץ האמת. נראה, מתנהג, לא לוקח ברצינות. צוחק על הכל .

אבל בתוכי אני ילד אמיתי. 

מאמין שיום אחד אחזור בזמן , 

שאוכל לצפות מהצד באבא ואמא מאושרים.

באחים שלי שהיו כל כך מתוקים.

מאמין שלפעמים זה הכל בכלל חלום.

שאנשים תמיד טובים.

שאין אינטרסים אישיים.

טעיתי.

התבגרתי.

כבר לא בולע הכל כל כך בקלות.

נדהם לגלות כמה הייתי תמים.

שהאמנתי לכולם.

אפילו לך ,שתהיי תמיד איתי.

שיהיו לנו חיים משותפים.

שתמיד נהיה שם לטוב לרע, לחולי ולבריאות ...

שנראה אותם גדלים.

כשיבואו הנכדים ונרוץ אחריהם בחצר.

ונאהב.

ונקבל אחד את השני כמו שאהבנו פעם.

אבל זה כבר לא יקרה.

אני לא מאמין יותר ,

ובעיקר לא לך אלוהים.

כן,האמנתי שאתה קיים.

גיליתי שאתה סתם המצאה עלובה של בני אדם.

שפוחדים לספר לילדיהם את האמת.

אז הם ממציאים לעצמם אלוהים.