בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 9 שנים. 4 באוגוסט 2015 בשעה 23:12

 אם רק היית יודע כמה אני רוצה אותך ... כמה אני רוצה להיות שלך ..בשבילך ...

אם רק היית יודע מה הייתי מוכנה להיות , לעשות למענך ...

אם רק היית יודע כמה אני זקוקה לך ... 

 

אם רק אני הייתי יודעת מי אתה.