סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 9 שנים. 21 באוגוסט 2015 בשעה 2:08

כן, יש גם כאלה .. אוסף של רגעים קטנים כאלו שנשארים איתך תמיד ... חוויות שחווינו ולא נוכל לשכוח , אירועים, מפגשים, טעמים, ריחות, מגע ... אוסף של רגעים שהופכים לזכרונות .. כאלה שתמיד נרצה לשחזר, לעיתים נצליח , לרוב לא. כי הרגעים הללו .. הפעם הראשונה של משהו .. הם שיאים קטנים שלנו... 

תודה ושוב תודה על רגעים קטנים של אושר ... 

 

פרינס​(שולט) - לגמרי!
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י