סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 9 שנים. 2 בספטמבר 2015 בשעה 20:32

ולפעמים כשעוצמת את עיניי רואה אותך. נוגע בי , מכיל אותי , עוטף אותי ...

רואה אותך מתקרב אליי, לומד אותי , מבין אותי ... 

רואה אותך מעליי צובט ומצליף, חונק ומלטף ורוצה עוד .. 

רואה אותך יונק אותי .. שואב אותי אליך ., לעולמך , לדרכך להיות שלך .. 

רואה אותך מביט בי עמוך לתוכי ויד ביד מקלף איתי את שכבות ההגנה שלי והכאב ... 

רואה אותך מרוקן וממלא אותי שוב, מתקרב ומתרחק .. ושוב מתקרב .. רק כדי לאסוף אותי אליך ... ואז נעלם .. 

יד ביד - אופטימיות קוסמית
לפני 9 שנים
LoveMaster​(שולט) - התהליך הזה של הקדימה ואחורה, להפשיט ולהלביש, לחשוף ולהסתיר הוא אחת המהויות הנפלאות של ההנאה מהשליטה משני הכיוונים שלה...
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י