אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 13 באוקטובר 2015 בשעה 16:36

עייפה מחדשות... מדם ועיניים דומעות.. 

עייפה מסימנים של ייאוש וכאב של אמהות.. 

 

אי אפשר שכולם פשוט יעצרו לרגע ויחשבו לאן מכאן ??? 

דם ועוד דם ועוד דם ... אוף !

The AGENT​(שולט) - אוףף
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - כן מר קצין , אתה לא אמור לשמור עלינו או משהו ??
}{
לפני 8 שנים
Citizen​(שולט) - אי אפשר כי כל אחד חושב שהוא צודק . . .
המלצתי היא
תנסי לא להיצמד לחדשות .
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - משתדלת יקירי ... אבל גם בלי לראות אפילו דקה של טלויזיה היום החדשות זורמות מכל עבר ואופפות אותנו ..
לפני 8 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - תקופה לא קלה
לפני 8 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - חיבוק
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - תודה לפידות יקרה ... בחזרה לכולנו }{
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י