צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 10 שנים. יום שלישי, 13 באוקטובר 2015 בשעה 15:36

עייפה מחדשות... מדם ועיניים דומעות.. 

עייפה מסימנים של ייאוש וכאב של אמהות.. 

 

אי אפשר שכולם פשוט יעצרו לרגע ויחשבו לאן מכאן ??? 

דם ועוד דם ועוד דם ... אוף !

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י