לפני 9 שנים. 18 באוקטובר 2015 בשעה 13:05
רגע מלנכולי שכזה .. מזכיר אל אלו שכבר לא .. געגוע. ..
זכרונות שצפים מאי שם, מקיפים ושוטפים אותי .. או שאולי אלו הדמעות ?
חיוך הפוך שכזה מזכיר את החיוך של אלוהים ..הפוך וצבעוני.. את הקשת בענן שצצה היום בין הטיפות לשמש .. והזכירה לי אותך .. הזכירה את ההבטחה...
ואתה כל כך יפה בזכרוני, כמו אל זקוף ואצילי.. עם המבט שמלא ברוך וטוב .. וחיוך מלא אהבה ..
אבל את קולך אני לא זוכרת .. רק את עצמי קטנה שלך .. עטופה בזרועותיך העצומות מתכרבלת בחומך..
רגע מלנקולי שכזה מלא בגעגוע..
לאבא שלי ...