לפני 10 שנים. יום שישי, 11 במרץ 2016 בשעה 13:32
מעולם לא באמת שנאתי מישהו, שנאה אמיתית כזו, שגורמת לי לאחל משהו רע .
מעולם לא רציתי לפגוע באף אחד מתוך כוונה אמיתית לפגוע .
עברתי דבר או שניים בחיי, גם נפגעתי לא מעט, במהלך חיי הכרתי אנשים טובים יותר וטובים פחות.
ובכל זאת, שנאה מעולם לא היתה כוס התה שלי, תמיד בחרתי לסלוח ולחפש את הטוב באנשים....
ופתאום, אני מוצאת את עצמי מלאה ברעל, בכעס, בשנאה.
מאחלת כל-כך הרבה רע,
מייחלת לסבל, למחלות קשות, למוות ... מאחלת לו באמת ובתמים שימות כבר ויגאל את העולם מנוכחותו.
אני שונאת אותו מהמון סיבות.
(מוצדקות, בחיי שהן מוצדקות)
אבל בעיקר שונאת אותו על כך שהביא אותי לשנוא. שהשחיט את הלב הנקי שלי שמעולם לא איחל רע לאיש. שמילא אותי בכעס וטינופת, שגרם לי לייחל למותו.
שונאת אותו !
זהו, פרקתי...
( פוסט זה כנראה ישמיד את עצמו מרוב שנאה מתישהו.. )