שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 7 שנים. 18 ביולי 2016 בשעה 15:13

"ואם ימצא אותך קולי ברע ואם בטוב 
מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב 
עיני תועות עוד ברחוב אחר צל של ספק 
במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק 

 

הזמן הוא לא רופא, הוא רק מביא הקלה

הוא עושה את שלו והיא את שלה 

היתה פה אהבה גדולה .. " 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י