אז בעצם זו הפינה שלי לכתוב מה שבא לי, אז למה לא בעצם?
כבר כמה חודשים שאני משוטט פה בכלוב, קורא, מציץ, מסתכל בפרופילים,(כן כן, גם בשלך), ומנסה בעיקר להבין אם לכאן אני שייך.
תמיד הייתי זה שלא צריך עזרה ולא כלום מאף אחד ואף אחת ורק אחרי שנתיים- שלוש מחורבנות שבהן העסק קרס והלך, הזוגיות התפרקה וחיי החברה נעלמו להם ויצאתי למסע של קריעת תחת, (לא במובנים שאתם חושבים עכשיו), וסגירת חובות עתק ושאר ירקות. במהלך המסע המטורף וחסר השינה הזה גיליתי שאפשר לבקש עזרה ולתת למי שאוהב, מכיר ומוקיר להוריד קצת מהעול ובמקביל נתתי לשריון שלי להסדק ולאור להכנס בין הסדקים.
למדתי לשחרר, לאבד שליטה, שאפשר לסמוך ושאני נהנה מלא להיות בשליטה.
אולי אני כותב משיעמום? אולי מסתם רצון לפרוק או לשתף?
או אולי סתם כי אני חולה ואין מי שתכין לי מרק?
אז אולי אני כן צריך להיות פה? אגלה בהמשך.
לחיי התחלות חדשות.
צ׳ירס