ילד טוב

אני לא יוצא הרבה.

באופן כללי אין לי ממש חיי חברה ובודדים אלו שמצליחים/ות להוריד ממני את השריון ולהציץ.

לצאת לשתות לבד זה מחקר אנתרופולוגי מהטובים שיש, (מעניין אם חקרו אי פעם את הרגלי השתיה של ההומוספיאנס הארצישראלים הקרייתים המצויים?), ערב נחמד.

המון מחשבות, המון הצצות אל תוך חיים של אחרים וניחושים על מצבם.

המון דמיון על מי זוג בדסמי ומי לא.. אין באמת אפשרות לדעת מתצפית פשוטה.

אבל היי, כשהדמיון משתלב עם אלכוהול רק דברים הזויים יכולים לצאת.

ועכשיו, ברשותכם, אפרוש ללילה של מחשבות, דמיונות, ותהיות על מה שלאחרים יש ולי אין.