לימדו אותי שאם אין לי משהו נחמד להגיד עדיף שאשתוק
יש לי המון מה להגיד לאנשים ששולחים לי הודעות
בנוסח "גם לחתול שלי היה סרטן ....."
אני לא משחקת בזריקת בוץ
לימדו אותי שאם אין לי משהו נחמד להגיד עדיף שאשתוק
יש לי המון מה להגיד לאנשים ששולחים לי הודעות
בנוסח "גם לחתול שלי היה סרטן ....."
אני לא משחקת בזריקת בוץ
מעט דברים מפליאים אותי
אבל הבנות מהמדרשייה עשו זאת מהרגע ששיתפתי וסיפרתי והן הבינו את הסיבה לכך שהפסקתי ללמוד
הן הקיפו אותי באהבה
הקדישו שיעורים לבריאות שלי
רצו לגדולי הרבנים שיברכו אותי
כשהן באו לבקר הן אפילו דאגו לשקית הפתעות לכל אחת מהכלבות שלי
אז נכון יש בליבי המון נגד הציבור החרדי בתור אחת ששירתה בצבא וגדלה בתנועות נוער, קשה לי לקבל את ההשתמטות, קשה לי לקבל את הסחטנות הפוליטית.
אבל מצד שני יש כל כך הרבה יופי בדת ובאנשים עצמם שאני נותרת פשוט מלאת התפעלות.
נתינה לשם נתינה זה לא מובן מאליו.
אני הולכת בשיא השאנטי לביקורת שלאחר הניתוח
יש לי עוד סדר יום עמוס
בסה"כ הרופא רוצה להעיף מבט ולראות איך אני מחלימה
מתיישבת מולו
יש לך גידול ממאיר, אני מביטה בו המומה
אתה בטוח שהבדיקה שלי ?
טוב תן לי רגע לצאת לעשן
הדמעות זולגות כבר ללא שליטה
אני מצליחה לנשום עמוק להרגע ולאסוף את עצמי
חוזרת לחדר
כזאת בשורה היית צריך לדאוג לקצת אלכוהול אני אומרת לרופא
ואז אני מתחילה לצחוק כי כבר לא נשאר משהו אחר לעשות
הוא מדבר על ניתוח נוסף ויוד רדיואקטיבי והכל ללא דיחוי
כשהוא שואל לדעתי אני אומרת לו שאני לא יודעת מה אני רוצה
אלכוהול סמים או פסיכולוג
אז כן הבנתי הכל
כשיצאתי שלחתי הודעה לדיווה שאני אגיע למסיבה בשישי
שילכו להזדיין כל הקילוגרמים שעליתי
שתלך להזדיין גם בלוטת התריס
אני לא מתכוונת להתחיל לחיות רק אחרי שהם ירדו
הרופא אומר שזכיתי זה גידול טוב - אז הלכתי למלא לוטו
שבת בבוקר
אני מודה אני ממש אוהבת את השבת
מטיילת עם הקטנות בחוץ כאילו רק אני והן קיימות בעולם
השמיים צבועים בכחול שלא נגמר
להקה של יונים מלקטת גרגרים מהכביש
יש לי תחושה שעם אתכופף אלקט אחת מהן
אני מחייכת לעצמי
החיים פשוט יפים
אני חייבת להתנצל תמיד חשבתי שכל נושא ההשמנה ובלוטת התריס זאת פיקציה
ספורט דיאטה ויורדים
ועכשיו מנסיון אני חייבת להגיד זה פשוט לחיות אחרת
החודשים האחרונים היו סיוט שלא נגמר
ויש כל כך הרבה דברים שאסור לאכול ולשתות
אתה יכול לא לאכול ימים והמחוג במשקל לא זז
לפעמים יש תחושה שלאוויר יש ערך קלורי
תכל'ס זה חרא של עניין
פה אני מודה לאל שאחרי הניתוח
הדברים אצלי הסתדרו
ואני יורדת במשקל
הכי לא מובן מאליו
אבל גם הכי כייף לאכול שפוי ובריא
ולראות את המחוג יורד.
מה שבטוח אני לא מתכוונת יותר לשפוט אנשים פשוט לא רוצה להיות במקומם כדי להבין
מה הלאה...
לחזור לעבוד, ללמוד ולהנות מהחיים
נ.ב.
כלובי תחזיר לי את הניק הישן שלי
אוריאן
אני שואלת אם מצלמים את הניתוח האחות מייד אומרת מה פתאום כבוד האדם וכו'
אני אומרת שפשוט רציתי לראות אח"כ מה בדיוק עשו לי ואיך נראה הניתוח שלי
אני מבקשת מהרופאה המרדימה סמים כיפיים
כנראה שזה היה כל כך כייפי שכשהתעוררתי הייתי בטוחה שחייזרים מנתחים אותי וניסיתי לברוח מהמיטה
אחרי 4 שעות אני שוב במחלקה
אם אי פעם תהיתי לגבי האופי שלי קיבלתי תשובה
אני מתעקשת לא אכפת לי כמה כואב ללבוש חולצת טריקו ומכנס
לקום וללכת לבד
אני מרגישה כמו האוד בדוקטור הו רק שבמקום כדור של אור יש לי כדור ששואב מתוכי דברים מגעילים ותלוי לי על החולצה
הכל כואב הגרון שלי מרגיש כאילו משהו התפוצץ בתוכו וכל לגימת מים כואבת כאילו אבנים מתגלגלות לי בגרון
אני יכולה לדבר אבל בשקט
אחרי 5 ימים אני בבית
קופצת למכולת לקנות סיגריות
קצת לא נעים לי להסתובב עם הצוואר שלי בחוץ כי זה די מגעיל אבל הצורך גובר על החשש
המוכר מביט בי ומחייך את נראית נפלא האור חזר לך לפנים ולעיניים
אני שואלת נראתי כל כך רע ?
הוא אומר שכן פשוט זוועה
אז זהו אני אחרי
נותר לי רק להחלים
ולהתחיל את החיים
לפעמים אני משועשעת מגישה של אנשים לחיים
אני אתחיל לחיות אחרי שארד 10 קילו
אני אתחיל לחיות אחרי שאמצע את המקום שלי
ולכל אחד האחרי שלו
ויש את אילו שחיים בעבר
וכשהוא שאל אותי פעם למה לא פגשתי אותו כשהוא היה פה
אמרתי נבוכה כי לא למדתי ועשיתי תואר (הוא תמיד דחף אותי ללמוד)
הוא פרץ בצחוק
את דחסת 3 גלגולים בגלגול אחד
אני לא מכיר מישהי שחיה חיים מלאים יותר ממך
ולפעמים אנשים שוכחים שזמן לא ניתן להחזיר לאחור
ועדיין יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות כאילו עוד לא הספקתי כלום
יש לי רשימה שלמה של משאלות
אני רוצה לאהוב לצחוק ולבכות וללמוד ולשתות ולרקוד.
הבעיה היחידה שכל מאמץ קטן אפילו כמו לצאת למסעדה סוחט ממני את הכוחות.
אבל אחרי שהכל יגמר אני מתכוונת לעשות את הכל
אני מורידה למחשב סדרה שלא מצאתי לצפייה ישירה
כשהוא מחשב לי את הזמן שיקח לה לרדת
מופיע לי סימן האינסוף
תכל'ס אין לי בעיה העיקר שבסוף אזכה לראות אותה
את חונקת אותי
אני יודעת אבל צריך לעצור את הדימום
תנסו פעם להעביר בשורות לא הכי חיוביות עם חיוך והומור
הוא מכיר אותי הוא לא קנה את האריזה המחייכת.
במקום להכנע לצער אני מעדיפה לשמוע מוזיקה
וזה השיר שתמיד שרו לי בצבא.
לפעמים כשאני כותבת במחשב
קופצת לי הצעה להאריך חיים אם אבקש עזרה מחבר
מידיי פעם קופץ לי הכרטיס שלו
וכל פעם חדש זה מזעזע אותי שהוא מת
אם הייתי צריכה להמר מי ימות ראשון בשיכבה
זה בוודאי לא היה הוא
טיפוס לטיני חנון מחשבים תמיד מחייך
מלא חיים
ועכשיו מלא בתולעים
אני יוצאת לקנות סיגריות
ברחוב שלי ישנה אישה מבוגרת שמאכילה את החתולים
התקשורת שלי איתה מתבטאת בשלום שלום
בזמן הטיול עם הכלבים
בפורים אפיתי אוזני המן והכנתי משלוחי מנות
היא צצה מולי ובלי לחשוב פעמיים נתתי לה משלוח מנות ושכחתי
היא ראתה אותי כרגע וסיפרה לי כמה ריגשתי אותה
החזרתי אותה 40 שנה אחורה
אני אולי פסיכופטית קטנה אבל עם נשמה
ולמה להגיד רק את הדברים הרעים
אני מתנדבת בבית תמחוי מידיי פעם כשאני לא עובדת
ואימצתי בחיי יותר אנשים מכלבים
ועדיין בכל רגע נתון אני מעדיפה את חברת הכלבים
לפעמים אנשים נקרים בדרכך כדי להזכיר לך את הטוב שבך ולא את הרע שאתה חושב על עצמך