אני שואלת אם מצלמים את הניתוח האחות מייד אומרת מה פתאום כבוד האדם וכו'
אני אומרת שפשוט רציתי לראות אח"כ מה בדיוק עשו לי ואיך נראה הניתוח שלי
אני מבקשת מהרופאה המרדימה סמים כיפיים
כנראה שזה היה כל כך כייפי שכשהתעוררתי הייתי בטוחה שחייזרים מנתחים אותי וניסיתי לברוח מהמיטה
אחרי 4 שעות אני שוב במחלקה
אם אי פעם תהיתי לגבי האופי שלי קיבלתי תשובה
אני מתעקשת לא אכפת לי כמה כואב ללבוש חולצת טריקו ומכנס
לקום וללכת לבד
אני מרגישה כמו האוד בדוקטור הו רק שבמקום כדור של אור יש לי כדור ששואב מתוכי דברים מגעילים ותלוי לי על החולצה
הכל כואב הגרון שלי מרגיש כאילו משהו התפוצץ בתוכו וכל לגימת מים כואבת כאילו אבנים מתגלגלות לי בגרון
אני יכולה לדבר אבל בשקט
אחרי 5 ימים אני בבית
קופצת למכולת לקנות סיגריות
קצת לא נעים לי להסתובב עם הצוואר שלי בחוץ כי זה די מגעיל אבל הצורך גובר על החשש
המוכר מביט בי ומחייך את נראית נפלא האור חזר לך לפנים ולעיניים
אני שואלת נראתי כל כך רע ?
הוא אומר שכן פשוט זוועה
אז זהו אני אחרי
נותר לי רק להחלים
ולהתחיל את החיים
