צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

המכחול שיתאר גם את הצבעים, וגם את התחושות, ואולי את מה שיגדל פה, מול העינים
לפני 8 שנים. 10 באוקטובר 2016 בשעה 8:29

יותר: סולח, לא באמת, גם אין לי מה לבקש ממך סליחה,

בעצם קצת סליחה שלא הכאבתי לך יותר, בטשתי בך יותר, גרמתי לך לדמם יותר, לקלל יותר, להתנהג כבראט יותר, יש עונשים שלא נתתי, ומכות שכואבות לי בידיים שעוד לא הגיעו אליך.

השנה אשתדל לעשות מכול אלא ועוד. לא בגלל שאני יהודי טוב, אלא בגלל שאת !

וחזרתי: מתגעגע בטרוף.

ערי חטאים נועדו לזוגות מסויימים, היה לי טוב שם, אבל לא יכולתי שלא לצעוד ולחשוב מה וכמה אחרת זה היה איתך שם

עוד יקרה.

מה לעשות? מוביל אותי לדבר המצחיק הזה שמתנוסס לו בבלוגים רבים, מה עשיתי בעבר, מה אני עדיין לא הגשמתי. עשיתי כמעט הכול.

הרשימה כול כך ארוכה שזה בדיחה לנסות לערוך אותה.

אבל אני מה שאני רוצה, זה לדעת ליותר מכמה שניות שאת מאושרת.

חיבוק ענק עדיין מרחוק, בקרוב אני מתכוון להדליק עשרות נרות וטפטף אותם על עורך המפוחד.

 

האמת: שיש יותר מנרות בתוכנית. חרופתי. הבעיה עם תוכניות זה שהן לא שורדות את הטעימה הראשונה של החיים.

ולא רק: עינויים יש לי בראש, יש משאלות לב שיש לי להגשים.

לתת לך: מתנה שכבר קניתי ואני לא אוהב, למצוא את הזמן לתת לך אחרת שאני מכין ואוהב.

דווקא: כי אין לי לרגע את היכולת למצוא אחת אחרת.

תחת? סתם תחת או שלא, כול כמה שורות צריך להזכיר את העובדה שאת שלי, עכוזך , אחוריך המשופדים שלי

ורק שלי.

 

שמן:  קראתי על סט חדש של עינויים, עינוי בשמנים בקרוב ניסויים בבשר החי.

מכות: אני לא יכול להסביר כמה הידיים שלי רעבות! 

חובות? שלי לעולם ושלי אליך, ולא פחת שלך לעולם ושלך אליך, וגם שלך אלי. יצירה של כאב ויופי יש בחובות. בקרוב נפרוס בתשלומים.

 

 

 

גויאבה חמוצה​(אחרת) - אדוני, הלוואי והייתה לי דרך להראות לך כמה אני מאושרת עכשיו. איך המילים האלו מגיעות בדיוק בזמן הנכון ביותר, כאילו שאיזו קוסמת טובה של דיסני ריחפה לה לפה והגשימה לי את מה שאני הכי רוצה. ואמרתי לך בעבר, אין מתנה שתיתן לי ולא אוהב. כי היא שלך וממך.
זו תהיה שנה נפלאה של הגשמת חלומות הדדית כאן ובאחת הערים הסוטות בעולם, שנה שבה סביר להניח שאמשיך להיות בראט חצופה ואתה כנראה תמשיך להיות זה שמצליח להכניע אותי (לכמה שעות :) ) ולהעניק לי את המתנה היפה מכל: את החיוך הזה שאחרי, את האושר הצרוף הזה שרק אתה יודע לגרום לי כשאתה מביא אותי למקום שלי. המקום בו אני שלמה - פשוט כשאני שלך ומשמשת אותך.
הרעב הזה יישבר בקרוב. יהיו זיקוקים :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י