לא מעיד על איכות המפגש!
אולי ההיפך.
מפגשים מוצלחים נוטים להותיר אותי חסר מילים, או יותר נכון חסר צורך להתבטא עד עור הרעב שוב.
אז כנראה שהתעוררתי, כשהעולם כולו ישן, אני פה קורה בפעם הלא ראשונה במיוחד, את מה שהיא כתבה על המפגש, וחושב על מה היה אפשר עוד לעשות ואחרת.
מפגשים גנובים הם מוגבלים, זמן משחק תפקיד שלא מוזכר בהם.
זה גונב לי מעט מתשומת הלב, זה דורש ממני מעט יותר בתכנון המשחק.
חבל לי על שניות מבוזבזות, ואני מכניס לתכנון ים של אי עשייה, זמן לחיבוק ובדיחה טיפשית, זמן להיות בן אדם.
הפעם העלתי אל מול כולם תוכנית ומתאר פעולה.
לא תמיד התוכנית שלי כה ברורה, אבל אני מוצא שככול שהמפגש קצר יותר כך כמובן קל יותר לעמוד בתכנון.
המפגש הפעם שוב היה קצר מדי, קצר עד כאב, למרות השחרור המועיל לשנינו, המפגש שוב הותיר רק טעם של עוד.
אני בורח מהעניין שוב,
בסיכום הטוב הזה שהיה, ימים אחרי כשאני מתחיל לנחות,
אני רק רוצה שוב, עוד ועכשיו.
וה BLOW BY BLOW, הוא יחכה לנחיתה מלאה.
