צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

המכחול שיתאר גם את הצבעים, וגם את התחושות, ואולי את מה שיגדל פה, מול העינים
לפני 8 שנים. 9 בדצמבר 2016 בשעה 23:51

6:00 ללא שעון וללא סיבה אני ער במיטה, זיקפה שהיא לא רק מנגנון תזכורת, חצאי חלומות בראש ותחילת תכנונים.

 

בוקר מוקדם, אני מחכה שהשעה תהיה אחרי שהיא יוצאת לסידורי הבוקר, שולח לה הוראות שהיא לא תראה עד השניה האחרונה.

אתגרים דורשים מאמץ!

 

באוטו, שולח לה תזמון ומודיע לה על הפוסט. אני שומע את קולות השבר בסמס שאני מקבל שנייה אחרי ומחייך.

 

קלישאה ללא שום מספר, היא נכנסת לאוטו ונעים לי, נעים לי התלונות שלה שהיא משלחת בי ללא רסן, נעים לי הריח שלה, השיער והקשקשת הבלתי פוסקת, הדרך עוברת ואני מחייך כי נעים לי והיא נעה בין פאניקה לתאווה, בין צעצוע לאישה, בין הגוונים שצובעים אותה.

 

בית, סיור חפוז, מתוכנן אבל היא לא שותקת, אני מוריד אותה לרצפה, כשהברך שלי על החזה שלי והמשקל שלי מאחורי הברך, השקט מגיע. עכשיו מתחילים באמת :)

אני צוחק ממשהו שאני עושה לה. זה קרה וקורה המון , אני צוחק כשאני מצחיק אותה בין מכה וכאב, אני צוחק לפני כשאני מצפה לתגובה, אני צוחק כשזו התגובה כשצפיתי, צוחק יותר כשזו לא התגובה שציפיתי לה. בסה"כ לא מעט צחוקים נשמעים בין לבין שניות של רצינות תהומית.

 

הקיין נשבר על עורה, הצליל שהוא עושה מגרד לי את מרכז העונג במוח.

 

עוצר לשנייה, אני רואה את עורה כולו כולו פסים, אני חושב על הימים שהייתי נבהל, אבל החיוך המעופף שלה מעל, אומר עוד הרבה יותר מהצורך שלי.

 

נושם, תוכניות אמר נפוליאון זה מה שעושים לפני שהכדור הראשון נורה. אני מחליט לא לחכות לכלום ולהראות לה כמה אני רעב, לה, אליה, יורק על הזין ודוחף לה אותו לתחת שתרגיש. להתפשט זה לאנשים שבעים, אני רוצה להיות בתוכה עכשיו!

 

היא על השולחן נחנקת לי על הזין, אני תוהה האם לציין שהיא באמת משתפרת, אבל בתזמון מושלם היא חייבת לזרוק בדיחה משלה, במקום חיזוק חיובי היא מקבלת סטירה, בעצם, אני חושב לעצמי, כנראה שהיא קיבלה גם חיזוק חיובי וגם את מה שהיא רצתה. שולטת מלמטה. אני מושך בשיערה ומכריח אותה לצאת מאיזור הנוחות המענג. 

 

החיבוק במיטה.

 

לשמוע אותה מתלוננת ומלקקת לראשונה. להגיע לשנייה הזו של הקצר במוח שמנתק את האיש החושב, לשון בתחת זה דבר קסום.

 

מקלחת גדולה זה עונג, מקלחת מספיק גדולה לשנינו ולחוקן ולמשחקים זה הרבה מעבר.

 

בורחת לי הצלפה, מהשוט, כול הדרך אל הפנים שלה, כמה שניות אחרי הסימן מופיע, תודה לאלוהי הפריזר ולאפונה קפואה. אני כועס על עצמי, מחר עוד כמה שעות אימון.

 

חוקן ראשון, אני כול כך עדין שאני מעצבן את עצמי לקראת התאונה שתגיע, מצד שני אני יודע מה זה יעשה לה, תאונות מגעילות הן חביבות לעיתים.

 

שנייה של הפוגה, אני מצלם אותה ואת הסימנים.

 

אמרתי לכם שיש לה את הציצים הכי יפים בעולם?

 

 שתיים בלילה עיבוד יתר, אני כמעט בטופ דרופ, או אחרי חצי יום אני עדיין עף. זמן לישון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גויאבה חמוצה​(אחרת) - פאק. לקום בבוקר ולמצוא את הפוסט המקסים הזה.
החיוך הדבילי המעופף לא יימחק בימים הקרובים :)
לפני 8 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - הפוסט הזה מקסים
גם לקוראת מהצד

אפשר להרגיש א התחשות שלך בהם וזה יפיפה בעיני
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י