לפני 8 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 9:27
כדי לכתוב זימה מרומזת, עדינה ומלאת מיינד פאק.
אבל איך שהוא מול המקלדת,
המחשבות שלי רצות לכיבוש כוחני, מפגר וחודר.
לתחת שלך נבעל,
ליד שלי חופרת,
לסימנים אדומים כואבים צועקים.
וכך המרומז עף מהחלון היצרתי,
ואני פה חושב על מתי אפשר לקחת אותך בקרוב ליער.
כי קר ורטוב, וזה יהי כול כך נחמד לגרום לך לזחול בבוץ.
ואחרי שתקפאי כמעט,
לעטוף אותך ולהכנס לבקתה עם אח בוער.
ושם כשאת מפשירה פיזית,
לגרום לך לטפטף,
להרטיב,
ולהנות ממך.
