סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

כשטוב לי מסתבר שאני יכול להכיל יותר מכשלא טוב לי.

הימים והתקופה האחרונה לא טובים, זה לא רק החופש הבלתי נגמר והעומס שהוא הטיל עלי.

זה לא בריאות רופפת של קרובים ואהובים שמשבשת תוכניות.

אבל זו לא בצורת עבורי. בצורת מעבירה את האחריות לשמיים, לאיתני הטבע.

נכון שלאלת המזל ובן דודה המופרע מרפי יש יותר מדי השפעה על חיי.

אבל הם גם מספקים הזדמנויות לרוב.

ואני לא חושב שאני משכיל לאחוז בהן כרגע.

לי אין את היכולת כרגע להושיט, להוביל, להכיל, לכוון, לקבל, לתת.

אני מנסה לדאוג לעצמי.

ועל כך אני חייב לך (ולי) התנצלות אני מניח.

דרמה. אחרת.

עוד נשוב אני מאמין.

לבד או יחד.